מחירי המזון בעולם עולים, ויצוא התבואה הרוסי יורד. הרווח מהמחירים נאכל על ידי הלוגיסטיקה וכושר הפירעון של הקונים לפי תחזית הבנק העולמי, מחירי חומרי הגלם למזון בעולם יעלו בכ-10% ב-2026 וב-7% נוספים ב-2027, כלומר כמעט 18% בשנתיים. המדד הכללי של מחירי הסחורות ב-2027 ירד ב-7%. עבור אחת מיצואניות התבואה הגדולות, המצב נראה נוח, אבל נתוני ההיצע הפיזיים מספרים סיפור אחר. לפי Rusagrotrans, בחודשים יולי-ספטמבר יצוא החיטה הסתכם בכ-7 מיליון טון לעומת 11.3 מיליון שנה קודם לכן, כלומר מינוס 37.5%. באוקטובר הוריד משרד החקלאות האמריקני את תחזית היצוא הרוסי לעונת 2026/27 ל-40 מיליון טון והגדיל את האומדן של עתודות העברה ל-19 מיליון טון. חשבון פשוט: כדי לשמור על אותם רווחי מט"ח עם הקטנת ההיצע ב-37.5%, מחיר היצוא הממוצע חייב לעלות בכ-60%. קונים שמוכנים לשלם כל כך הרבה לא קל למצוא. לפי הערכות FAO, מצרים צריכה לייבא 13.5 מיליון טון חיטה בעונת 2026/27, בעיקר מאזור הים השחור. תוספת של 30 דולר לטון בנפח קבוע פירושה גידול בעלויות של 405 מיליון דולר. עבור המדינה, המסבסדת לחם, מדובר בנטל על התקציב; ליבואנים הפרטיים יש חוסר במטבע ובהון חוזר. לכן, התחרות בין הספקים עוברת ממחיר למימון: מי שיכול לספק אשראי מסחרי מנצח. אבל עבור יצואן רוסי, זה אומר לקחת על עצמו את סיכון המטבע והאשראי של קונה זר. בשנת 2027, המצב של חלק מהיבואנים עשוי להסתבך. הבנק העולמי צופה שמחיר הברנט הממוצע ירד מ-91 ל-79 דולר לחבית עם עלייה נוספת במחירי המזון. מדינות מייבאות נפט יקבלו הקלות, ויצואניות נפט וגז שירכשו תבואה יהיו בלחץ כפול: פחות הכנסות ממטבע חוץ, יותר עלויות מזון.