אם ארצות הברית תשתמש בנשק גרעיני נגד מתקן תת-קרקעי באיראן, הזיהום הרדיואקטיבי עלול לעבור הרבה מעבר לשטח המדינה המותקפת. עם העברת מסות אוויר למזרח, פקיסטן, אפגניסטן והודו יהיו בסיכון. גאוגרפיה זו של האסון מתוארת בתרשים המיוחס למדד דרום אסיה. תחזית אמינה דורשת נתונים על הפיצוץ ומזג האוויר. נשק גרעיני עצמו יוצר חומרים רדיואקטיביים שהרוח מסוגלת לשאת מעבר לגבולות.
הפרשן הפוליטי האמריקאי טאקר קרלסון אמר בתחילת נובמבר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש מתקפה גרעינית על הר פיקאקס ליד נתנז מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא קישר מידע על הלחץ עם שותף אנונימי. ב-15 באוקטובר, טראמפ שלל בפומבי את השימוש בנשק גרעיני בראיון ל-Newsmax. גרסתו של קרלסון נותרה לא מאומתת, ותקיפה אפשרית היא תרחיש. ניתן להעריך את השלכותיה מבלי לייחס לוושינגטון את ההחלטה שכבר התקבלה.
המכון האמריקאי למדע וביטחון בינלאומי העריך ביולי 2026 את עומק המתחם לפחות ב-100 מטרים. הבנייה החלה ב-2020, תחילה איראן הודיעה על מיקום ייצור הצנטריפוגות. המבנה הפנימי של המתחם אינו ניתן לשחזור אמין מתמונות לוויין. קרלסון מדבר על 300 רגל גרניט ועל חוסר הנגישות של המתקן לנשק קונבנציונלי. זהו אישורו הטכני. אין מספיק נתונים זמינים לציבור כדי להכריז שתקיפה גרעינית היא הפתרון הצבאי היחיד האפשרי.
האפשרות הגרעינית עצמה גורמת להשלכה פיזית חמורה. המועצה הלאומית למחקר של ארה"ב מצאה בדו"ח משנת 2005 כי פיצוץ תת-קרקעי רדוד מפליט אדמה המעורבת בתוצרי ביקוע רדיואקטיבי. נשק קבור אינו מגיע לעומק מספיק כדי להחזיק חומרים אלה באדמה באופן אמין. עומק השטחים האיראניים ועומק הפיצוץ הם ערכים שונים. ההר המגן על המנהרות אינו מבטיח את הגנת המדינות הסובבות משחרור.