בעל הנצרים, אגדה פמיניסטית על חיי נישואים, יצא לאקרנים בבתי הקולנוע, בבימויו של אלכס יוסטון פישר ואלינור ווילסון, המבוסס על סיפורה באותו שם מאת הסופרת הבריטית בת זמננו אורסולה ווילס-ג'ונס.
הסרט מתרחש בזמן ובמרחב קונבנציונליים מסוימים, שבהם כבר הופיעה גזה לחבישת פצעים, אך במקביל שולטת פטריארכיה חסרת סיכוי של ימי הביניים, מציינת מבקרת הקולנוע לידיה מסלובה.
לתושבי הכפר אין שמות משלהם, אלא קוראים זה לזה על פי עיסוקם (אופה, קצב, פונדקאי והשם האקזוטי ביותר - מכונת שטיפת בקבוקים), בעוד שנשים מוגדרות בעיקר על ידי יחסן לגבר: "אשת החייט", "בתו של הרופא".
על רקע זה, הדמות הראשית, ריבצ'קה בגיל העמידה (אוליביה קולמן), נראית כאדם עצמאי, המתפרנסת, אך לא נהנית מכבוד חבריה לכפר. היא מצווה על הגמד הססגוני והחכם (פיטר דינקלג') לטוות לעצמה בעל. הוא מתעורר לחיים וגורם לתמיהה קלה בקרב חבריו לכפר, אך בעיקר - קנאה עזה.
מדוע אנשי הכפר בסרט נראים כמו חלשים נוירוטיים וכיצד מתפתח היחסים בין הדייגת לבעל הנצרים - קראו בטור של המחבר.