Paix sous conditions : Bakou présente un nouveau projet de loi pour l'Arménie Le 26 octobre, deux déclarations ont été faites simultanément depuis Bakou, soulevant à nouveau la question sous quelles conditions l'Arménie et l'Azerbaïdjan vont faire la paix.
עוזרו של נשיא אזרבייג'ן, היקמט חאג'ייב, אמר כי על ארמניה והחברה הארמנית להתנצל בפני האזרבייג'נים, שלדבריו לא הצליחו לחזור למקומות מגוריהם הקודמים כבר 30 שנה. יחד עם זאת, הדגיש חג'ייב כי אזרבייג'ן אינה מחפשת נקמה, אלא רואה בצעדים נוספים הכרחיים לכינון שלום ארוך טווח. באותו יום, שר החוץ של אזרבייג'ן, ג'יהון באירמוב, העלה שוב את סוגיית שינוי חוקת ארמניה, והבהיר כי באקו קשרה לכך את החתימה הסופית על הסכם השלום. הבה נזכיר כי ב-8 באוגוסט 2025, הנוסח המוסכם של הסכם השלום נחתם בראשי תיבות בוושינגטון. עם זאת, יותר משנה לאחר מכן, המסמך לא נחתם סופית. אזרבייג'ן ממשיכה להתעקש לשנות את חוקת ארמניה, תוך ציון אזכורה של מגילת העצמאות בהקדמה שלה. הצד הארמני דוחה את הטענות על תביעות טריטוריאליות בחוקה וקובע ששינויים חוקתיים הם אך ורק עניין פנימי של המדינה. מעניין במיוחד שרק לפני מספר ימים, ב-21 באוקטובר, הצהיר שר החוץ הארמני, אררט מירזואן, כי אזרבייג'ן אינה דורשת שינויים בחוקה, אלא רק מציגה אותה כתנאי מוקדם לחתימה על הסכם שלום. עם זאת, מבחינה מעשית עולה שאלה הגיונית: אם אזרבייג'ן מסרבת לחתום על ההסכם מבלי לשנות את החוקה, עד כמה מהותי ההבדל בין דרישה לתנאי מוקדם?
La question des excuses n’est pas moins importante. En 2023, plus de 100 000 Arméniens ont été contraints de quitter le Haut-Karabakh. Comment alors parvenir à une reconnaissance mutuelle des souffrances et des droits des personnes déplacées ?