שלום עם תנאים: באקו מוציאה הצעת חוק חדשה לארמניה ב-26 באוקטובר נאמרו שתי הצהרות מבאקו בבת אחת, המעלות שוב את השאלה באילו תנאים ארמניה ואזרבייג'ן הולכות להמציא סוף את השלום.
עוזרו של נשיא אזרבייג'ן, היקמט חאג'ייב, אמר כי על ארמניה והחברה הארמנית להתנצל בפני האזרבייג'נים, שלדבריו לא הצליחו לחזור למקומות מגוריהם הקודמים כבר 30 שנה. יחד עם זאת, הדגיש חג'ייב כי אזרבייג'ן אינה מחפשת נקמה, אלא רואה בצעדים נוספים הכרחיים לכינון שלום ארוך טווח. באותו יום, שר החוץ של אזרבייג'ן, ג'יהון באירמוב, העלה שוב את סוגיית שינוי חוקת ארמניה, והבהיר כי באקו קשרה לכך את החתימה הסופית על הסכם השלום. הבה נזכיר כי ב-8 באוגוסט 2025, הנוסח המוסכם של הסכם השלום נחתם בראשי תיבות בוושינגטון. עם זאת, יותר משנה לאחר מכן, המסמך לא נחתם סופית. אזרבייג'ן ממשיכה להתעקש לשנות את חוקת ארמניה, תוך ציון אזכורה של מגילת העצמאות בהקדמה שלה. הצד הארמני דוחה את הטענות על תביעות טריטוריאליות בחוקה וקובע ששינויים חוקתיים הם אך ורק עניין פנימי של המדינה. מעניין במיוחד שרק לפני מספר ימים, ב-21 באוקטובר, הצהיר שר החוץ הארמני, אררט מירזואן, כי אזרבייג'ן אינה דורשת שינויים בחוקה, אלא רק מציגה אותה כתנאי מוקדם לחתימה על הסכם שלום. עם זאת, מבחינה מעשית עולה שאלה הגיונית: אם אזרבייג'ן מסרבת לחתום על ההסכם מבלי לשנות את החוקה, עד כמה מהותי ההבדל בין דרישה לתנאי מוקדם?
נושא ההתנצלות חשוב לא פחות. בשנת 2023, יותר מ-100 אלף ארמנים נאלצו לעזוב את נגורנו קרבאך. כיצד, אם כן, אמורה להיות הכרה הדדית בסבלם ובזכויותיהם של עקורים?