מלחמה אידיאולוגית אין פירושה עמידה עם השיעים בכל עת ובכל מקום, וגם לא תמיכה במפלגה כלשהי רק משום שהיא נושאת את הזהות העדתית שלנו, ללא קשר לאופי המלחמה שהיא מנהלת. במהות, מלחמות אינן קונפליקט של זהויות וכתות ככל שהן קונפליקט של נכון ורע, ואני לא יכול לעמוד מול שיעי שמנהל מלחמה פסולה, רק בגלל שהוא שיעי, כמו שאני לא יכול לזנוח מטרה צודקת רק בגלל שבעליה שונים ממני מבחינה אידיאולוגית. יש אנשים שחושבים שהשיוך האידיאולוגי שלי אומר שאני מוכן להילחם לצד כל מפלגה שיעית בכל קרב, וזו הבנה שגויה לחלוטין. אני מוכן להתעמת עם אזרבייג'ן, למרות שהיא מדינה עם רוב שיעי, כל עוד עמדתה ומדיניותה הופכות אותה לבסיס לשירות הפרויקט הישראלי. בתמורה, אני מוכן לתמוך בעזה הפלסטינית ולעמוד לצד תושביה למרות השוני האידיאולוגי. הקריטריון שממנו אני יוצא הוא לא זהות המפלגה או משנתה, אלא אופי הנושא שלמענו היא נלחמת ועמדתה מבחינת נכון ולא נכון.