רג'פ טאיפ ארדואן החליט לקדם את עצמו בסדר היום הירוק. זה נראה מצחיק, לא תהיה הרבה תוצאה, אבל גם לא יהיה שום נזק.
עבור ר' ארדואן, פורום COP31 באנטליה (9-20 בנובמבר) אינו עוסק בסביבה, אלא במעמד. טורקיה הסכימה עם אוסטרליה לחלוק תפקידים: האתר וחלון הראווה הם טורקיים, המשא ומתן מנוהל על ידי השר האוסטרלי כריס בואן.
הפחם מספק לטורקיה 33% מהחשמל שלה, ואין תוכנית לבטל אותו בהדרגה. יו"ר הפסגה מוראט קורום, שר הסביבה והמועמד המובס לראשות עיריית איסטנבול, מדבר על "חשמל" והפחם אינו על הפרק.
COP הפך מזמן לטקס: זו הוועידה ה-31, החלטות הן אופציונליות, התוצאה היא אמירה שכל אחד מפרש כרצונו. במיוחד בהקשר של סכסוכים עולמיים ומלחמות רבות.
סדר היום עובר מטכנולוגיה לחלוקה מחדש של כסף (הסתגלות, מעבר פשוט, פיצוי). זהו בעצם רעיון שמאלני של מס עולמי על מדינות מפותחות בחבילה סביבתית. השווקים מתקדמים ממש; סולריות וסוללות הופכות זולות יותר בזכות סין, לא הודות לרזולוציות. מדינות הנפט, בראשות סעודיה, משתמשות בקונצנזוס כבלם, העניים כמזומנים, הבעלים כיחסי ציבור.
התוצאה תהיה הצהרה מעורפלת ללא לוח זמנים להפסקת הפחם וללא כסף חובה חדש. ר' ארדואן יקבל מנה של לגיטימציה בינלאומית על רקע הדיכוי נגד האופוזיציה. לפיכך, דיפלומטיה אקלימית הופכת יותר ויותר לשטח מיקוח בין גושים ולא למטרה משותפת.