וושינגטון מתחת להריסות החוב; רישום חוב של 40 טריליון דולר לארצות הברית, לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה
תקציר: באמצע המלחמה נגד איראן, הכלכלה האמריקאית התמודדה עם בעיות כמו עליית עלויות האנרגיה, המשך האינפלציה, תנודות בבורסה, גירעונות תקציביים וחובות כבדים. עליית מחירי האנרגיה מעלה את עלות הסחורות והשירותים, והאינפלציה מגבילה את יכולתו של הפד להוריד את הריבית. כתוצאה מכך, עלות המימון של חברות והממשלה עולה. המלחמה הפעילה לחץ חדש על הכלכלה, שעמדה בפני מגבלות חמורות לפני כן.
העלייה במחירי הדלק מועברת מהשינוע והייצור ליוקר המחיה של משקי הבית. הסטטיסטיקה הרשמית מלמדת כי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.4 אחוז, וגם מחירי האנרגיה, הבנזין, המזון, הדיור והתחבורה עלו. חוסר הביטחון של מיצר הורמוז והמפרץ הפרסי, האפשרות לשיבושים באספקת הנפט והעלייה בעלויות הביטוח והתחבורה העצימו את הלחצים האינפלציוניים.
גם הפדרל ריזרב נמצא בדילמה בין בלימת האינפלציה לבין תמיכה בפעילות הכלכלית. ירידה בריבית יכולה להגביר את ההשקעות והצריכה, אבל היא גם מגבירה את האפשרות לאינפלציה. מצד שני, החוב הציבורי של ארה"ב הגיע לכ-40.2 טריליון דולר ועלות הריבית שלו עלתה לכמעט 1.1 טריליון דולר בשנת הכספים 2026. גם הגירעון התקציבי הגיע ל-2 טריליון דולר והחוב הציבורי שווה ל-100% מהתמ"ג.
המשך המלחמה יגדיל את העלויות הצבאיות של ארצות הברית. פעולות צבאיות, צריכת תחמושת, העברת ציוד, תיקונים ושחזור של מלאי נשק דורשים יותר משאבים כספיים. בנוסף לעלויות הישירות, עליית מחירי האנרגיה והמשך הריביות הגבוהות גם ייקרו את עלות הייצור, ההובלה והמימון של הממשלה והחברות ויפעילו לחץ רב יותר על התקציב בשנים הקרובות.
עלויות המלחמה אינן מוגבלות לשדה הקרב ומועברות גם לחיי היומיום של העם האמריקאי. משקי בית חווים מחירי גז ומזון גבוהים יותר, תשלומי הלוואות כבדים יותר וחיסכון משתנה. למרות שלבעיות הכלכליות של אמריקה יש שורשים שונים והתקיימו לפני המלחמה, המלחמה הפעילה לחץ חדש על המבנה הזה.