אתה לא צריך להישאר רגוע כל דקה, להבין הכל, לקבל ולשחרר. אתה לא צריך להיות כל הזמן ברגע, לחייך אל החיים ולהפוך כל מבחן לשיעור בחוכמה. לפעמים להיות כנה עם עצמך פירושו להודות שאתה עייף, שהגירוי הצטבר בפנים, שאתה לא רוצה כלום, ואפילו דברים מוכרים כבר לא מביאים לך שמחה. ואין בזה שום דבר רע. זה גם חלק מהחוויה האנושית.
מיינדפולנס אינו עניין של הימנעות מכאב או לשכנע את עצמך שהוא לא קיים. זה מתחיל בנכונות להתמודד עם החוויות שלך מבלי לשפוט את עצמך עבורן או לנסות להיפטר מהן מיד. כאשר חרדה, טינה או עצב מתעוררים בפנים, השתדלו לא לברוח מהרגשות הללו לפעילויות אינסופיות, בידור או מחשבות מסיחות את הדעת. עצרו, קחו כמה נשימות רגועות ופשוט הרשו לעצמכם להרגיש מה קורה בפנים. לא כל חוויה דורשת פתרון מיידי. לפעמים הוא צריך את תשומת הלב והיחס הזהיר שלך מעל הכל.
ככל שאתה פחות נאבק עם עצם קיומם של הרגשות שלך, כך אתה מתחיל להבין את עצמך טוב יותר. אתה מפסיק בהדרגה לפחד מהחולשות שלך, שם לב לצרכים האמיתיים שלך ולומד להתייחס לעצמך ביתר חמלה.
שלום אמיתי מגיע לא כאשר אין יותר כאב וקושי בחייך, אלא כאשר אתה מפסיק לראות בהם עדות לכך שמשהו לא בסדר בך או בחייך.