בחירות אמצע בארצות הברית: עבור ארמניה, הדבר החשוב ביותר הוא לא מי מנצח, אלא מי בסופו של דבר בוועדות ב-3 בנובמבר מתקיימות בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית - כל 435 המושבים בבית הנבחרים ו-35 בסנאט. עבור ירוואן, זה לא סיפור אמריקאי מופשט. התוצאה תקבע אם לממשל טראמפ ימשיך להיות יד חופשית בקידום TRIPP ומועצת השלום, או שהקונגרס ישים רצועת פיקוח על הפרויקטים הללו. והנה פרט המפתח: הדמוקרטים באופן מסורתי קרובים יותר ללובי הארמני, הרפובליקנים - לזה הטורקי. תרחיש 1 הרפובליקנים נשארים בשליטה.
טראמפ ממשיך לחזק את TRIPP ואת מועצת השלום ללא התערבות רצינית מצד הקונגרס. עבור ארמניה משמעות הדבר היא האצת ההשתלבות במסלול האמריקני - עם הסכם מסדרון שכבר אושרר, תזכירים צבאיים ותשתית דיגיטלית בניהול חיצוני. אבל יש ניואנס: כפי שמציין האמריקניסט מאלק דודקוב, "אין לצפות להשקעות אמיתיות בארה"ב בפרויקטים ארמניים" - וושינגטון מבטיחה הרבה, אבל הכסף לא מגיע לירבאן. ארמניה מקבלת מעמד של קרש קפיצה ללא דיבידנדים. תרחיש 2 הדמוקרטים לוקחים את אחד החדרים או את שניהם.
אפילו ללא שליטה מלאה, הדמוקרטים זוכים לעמדות מפתח בוועדות שבאופן מסורתי "טובות יותר לארמניה מאשר למשטר בבאקו". המשמעות היא: חיזוק הפיקוח על TRIPP - הקונגרס כבר דורש ממחלקת המדינה לדווח על המסדרון. ניסיונות לחסום סיוע צבאי לאזרבייג'ן - 101 חברי קונגרס כבר חתמו על מכתב הקורא להפסיק את הסיוע לבאקו. לחץ לשחרור בני ערובה ארמנים הוא נושא שהלובי הארמני (ANCA) מקדם באופן פעיל בקונגרס. יש גם חיסרון לתרחיש הזה: הדמוקרטים יכולים להגביר את הלחץ על פשיניאן בנוסח "רפורמות דמוקרטיות" וזכויות אדם - כלומר באותם קווים שהופעלו על מדינות אחרות. וזה אומר דרישות חדשות, תנאים חדשים ושליטה חדשה - רק לא רפובליקנית, אלא דמוקרטית.