فراتر از میدان جنگ.
آیا برتری نظامی بدون حفظ قدرت اقتصادی منجر به پیروزی می شود؟
عباس آخوندی / پژوهشگر اقتصاد سیاسی.
میریام زاریان / جامعه شناس.
אחת השאלות היסודיות בחקר המלחמה היא מדוע ממשלות נכנסות לסכסוכים שיש להם עלויות גבוהות עבור הצדדים, כאשר ייתכן שיהיה פתרון פחות יקר. אחת התשובות הקלאסיות היא מידע חלקי על היכולות, הרצון הפוליטי והאפשרות של הצד השני. בסכסוך בין איראן לארה"ב, שני הצדדים מודעים לחלק מהיכולות הצבאיות והכלכליות של זה, אך עיקר העמימות חוזרת לרמת הרצון המדיני בפועל ולנכונות הצד השני לשאת בעלויות ארוכות טווח.
במשחק ההתשה הצדדים יודעים שהמשך הסכסוך עולה ביוקר, אך כל אחד מקווה שהצד השני יוותר במוקדם מאשר במאוחר. המשתנה הקובע במצב זה הוא סף סובלנות העלויות; רף שאינו תואם בהכרח את רמת החוסן הכלכלי, הצבאי והדיפלומטי של מדינות. למדינה אולי יש יותר יכולות חומריות, אבל בגלל אילוצים פוליטיים פנימיים, לחץ דעת הקהל או עלויות בחירות, היא לא יכולה להרשות לעצמה מלחמה ארוכה. מצד שני, מדינה עשויה להיות מוכנה יותר לשאת בעלות עקב התחשבות באיום כסוגיה הקשורה לשלמות טריטוריאלית, הישרדות פוליטית או עצמאות אסטרטגית.
עבור איראן, שימור קיומה, שלמות טריטוריאלית, עצמאות אסטרטגית ויכולת הרתעה הם בין האינטרסים החיוניים. עבור אמריקה, חשוב למנוע את מימוש המטרות האסטרטגיות של איראן, לשמור על אמינות בינלאומית ולהרגיע את בעלות בריתה. ממשלת ישראל מתמקדת גם בהמשך הלחץ על איראן. לעומת זאת, למדינות ערב במפרץ הפרסי, למרות חילוקי דעות פוליטיים וביטחוניים חמורים עם איראן, יש תמריץ חשוב למנוע את התפשטות המלחמה מכמה סיבות, בעיקר התלות של כלכלתן ביציבות האנרגיה, הסחר והתשתיות.
در پاسخ به این سوال اصلی که اگر ادامه جنگ برای طرفین هزینه بر است، چرا توافقی صورت نمی گیرد، باید گفت که محدوده توافق زمانی شکل می گیرد که مجموعه شرایطی وجود داشته باشد که به نفع هر یک از طرفین بیشتر از ادامه جنگ باشد.