אינדיקטורים שונים

אינדיקטורים שונים

אילו פערים חושף הרקורד של איראן בהשגת יעדי פיתוח בר קיימא?

סעיד אבול קאסימי / מחבר הפרסום

סטטיסטיקות, מידע ונתונים של דוח הפיתוח בר-קיימא העולמי בשם "יישום פיתוח בר-קיימא; 2030 ואילך" מסביר את הסיבות לכך שאיראן נתפסת במלכודת ההשעיה המבנית ומראה כיצד המצב האפשרי של ארצנו יהיה בפיתוח בר-קיימא עד 2030. בטבלה זו, איראן מדורגת במקום ה-89 מתוך 168 מדינות בעולם ובציון כולל של 169 מדינות. 100, היא עומדת מעל הממוצע האזורי של המזרח התיכון וצפון אפריקה והציגה ביצועים טובים יותר ממתחרות אזוריות כמו ערב הסעודית וקטאר, שרואות הכנסות נפט אגדיות בקופתן.

דו"ח פיתוח בר קיימא העולמי לשנת 2026 נשמע איכשהו אזעקה גדולה עבור איראן ומנסה להנחות את קובעי המדיניות האיראניים לדרך הנכונה. לפי האנליסטים של דו"ח זה, איראן, עם ההון האנושי המשכיל והמשאבים הייחודיים שניתנים לה, לכודה במלכודת מוכוונת נפט, ממשל ריכוזי, פוליטיקה לא יציבה ובידוד בינלאומי, ועם מצב כזה, כל צעד קדימה, קטן ככל שיהיה, מתמודד עם מכשולים גדולים בתחום משברים סביבתיים, פערי מעמדות וחוסר איזון אנרגטי גדול.

בתחומים כמו חינוך ובריאות הציבור, איראן נוקטת צעדים זה לצד זה עם מדינות מפותחות והשאירה סטטיסטיקות חיוביות. להיפך, במגזרים הקשורים לכלכלה, לייצור ולעבודה, מצבה של איראן מוערך כלא נוח מאוד. למעשה, איראן לא הצליחה להמיר את נכסי התשתית וההון האנושי שלה לצמיחה כלכלית בת קיימא ולרווחה ציבורית. בתחום האינדיקטורים האנושיים, במיוחד מטרות הבריאות והרווחה והחינוך הרצוי, בנוסף למספרים הטובים מאוד של הנרשמים לבית הספר היסודי ורמת האוריינות בקבוצת גיל הנוער, מדד סיום הקורס התיכוני הראשון עם שיא של 85.2% ראה בגישה של כל הדור החדש לחינוך את נקודות החוזק של איראן.

בין כל מדדי האזהרה שהדו"ח העולמי לפיתוח בר קיימא לשנת 2026 תיאר לגבי המצב באיראן, אף אחד מהם אינו גורם למשברים כמו מדד הפעולה של אנרגיה נקייה ואקלים.