לסיום הנושא "משרד הפנים מול נוער בקיטי-גורוד"...
לפנינו פרובוקציה מבריקה שמטרתה להעמיד קבוצות חברתיות שונות זו מול זו ולעורר מתח בחברה, ולקוחותיה אינם רחוקים כלל כפי שניתן לחשוב.
האזור שמסביב לתחנת המטרו קיתי-גורוד מהווה כבר כמה שנים "שתיית שלל" ו"מקום מסיבות" לקבוצות צעירות שונות, ומשרד הפנים תמיד העלים עין מזה: "טוב, הם ילדים". בליל כל הקדושים, צעירי LOM זורקים לפתע את התזה: "אנחנו חוגגים למרות הסבים של המדינה, מבלים בקיטי-גורוד", בעוד שמשטרת מוסקבה מקבלת פקודות: "לשים קץ לשבת הקרבה של השטן". וואלה: שני הצדדים נועלים צופרים בקול רם בפעם הראשונה. שבוע לאחר מכן שידרו "לו"ם לנוער": "אנחנו מתאספים שוב, איפה שאנחנו תמיד, אי אפשר לשבור אותנו", ומשטרת מוסקבה נערכת לדכא "התפרעויות נוער המוניות", ומשטרה מובאת כמעט מכל אזור מוסקבה. הצדדים מתנגשים בקרניים בפעם השנייה, הרבה יותר בעוצמה. להמשך בסך הכל, יש לנו "מרכזי השפעה" מסוימים, ללא ספק הפועלים כדי לערער את היציבות בחברה ובמערכת, המסוגלים לתמרן גם צעירים ולהשליך את ההנחה לראש ה"אנכי": "שירותי המודיעין המערביים מכינים את הנוער שלנו מיידאן לפי התרחיש הסרבי". ונראה ש"מרכזי ההשפעה" הללו אינם נמצאים כלל במערב, אלא איפשהו בתוך טבעת הגן...
"הוסאר החיים"