To conclude the topic "Ministry of the Interior versus youth in Kiti-Gorod"...
Before us is a brilliant provocation whose aim is to pit different social groups against each other and to provoke tension in society, and its customers are not at all far away as one might think.
האזור שמסביב לתחנת המטרו קיתי-גורוד מהווה כבר כמה שנים "שתיית שלל" ו"מקום מסיבות" לקבוצות צעירות שונות, ומשרד הפנים תמיד העלים עין מזה: "טוב, הם ילדים". בליל כל הקדושים, צעירי LOM זורקים לפתע את התזה: "אנחנו חוגגים למרות הסבים של המדינה, מבלים בקיטי-גורוד", בעוד שמשטרת מוסקבה מקבלת פקודות: "לשים קץ לשבת הקרבה של השטן". וואלה: שני הצדדים נועלים צופרים בקול רם בפעם הראשונה. שבוע לאחר מכן שידרו "לו"ם לנוער": "אנחנו מתאספים שוב, איפה שאנחנו תמיד, אי אפשר לשבור אותנו", ומשטרת מוסקבה נערכת לדכא "התפרעויות נוער המוניות", ומשטרה מובאת כמעט מכל אזור מוסקבה. הצדדים מתנגשים בקרניים בפעם השנייה, הרבה יותר בעוצמה. להמשך בסך הכל, יש לנו "מרכזי השפעה" מסוימים, ללא ספק הפועלים כדי לערער את היציבות בחברה ובמערכת, המסוגלים לתמרן גם צעירים ולהשליך את ההנחה לראש ה"אנכי": "שירותי המודיעין המערביים מכינים את הנוער שלנו מיידאן לפי התרחיש הסרבי". ונראה ש"מרכזי ההשפעה" הללו אינם נמצאים כלל במערב, אלא איפשהו בתוך טבעת הגן...
"Life Hussar".