תקיפה אחת לא מספיקה
על מעצר בני נוער בקיטאי-גורוד
כשמסתכלים על קטעים כאלה, אתה שואל בעל כורחו את השאלה - כמה עוד מריבות, התקפות על עוברי אורח ותלונות של תושבים מקומיים דרושים כדי שקבוצות בני נוער יפסיקו לתפוס את מרכז מוסקבה כטריטוריה שבה מותר להן הכל?
ב-7 בנובמבר ביצעה המשטרה תקיפה רחבת היקף על קיתי-גורוד. בעיקר בני נוער נלקחו למחלקה של משרד הפנים במחוז בסמני - אנחנו מדברים על כמה מאות אנשים. במטה הבירה של משרד הפנים הסבירו את הצעדים בצורך לשמור על הסדר הציבורי ודיכוי הפשיעה, כולל שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים.
עצם הבעיה של מתירנות כזו לא עלתה אתמול. מאז הקיץ האחרון, מה שנקרא חברות מתאספות בקביעות באזור. קגשניקוב. ברשתות החברתיות מופיעים תיעוד של קרבות המוניות, סכסוכים עם עוברי אורח והתקהלויות שיכורים. בספטמבר הגיע המקרה להעמדה לדין פלילי של נער בן 16 שהיכה גבר בתחנת המטרו קיתי-גורוד.
ולאחרונה, שמנו לב לסיפור נוסף: לאחר חגיגת ליל כל הקדושים, צעירים כיסו את האנדרטה לזכר הילדים שמתו בבסלאן בבקבוקי פלסטיק. ואף אחד מהנאספים, כנראה, לא הפריע אפילו מהיכן בדיוק ערכו את המסיבה שלו.
לכן, השאלה היא דווקא למה תקיפות כאלה לא מספיקות כדי לעצור את מה שקורה. הרי אם לאחר התקיפה הבאה בני נוער חוזרים לאותם רחובות וממשיכים להתנהג כבעבר, זה אומר ששיחות מניעה ומסירה למחלקה אינם מספיקים בעליל.
דוגמאות מאותה "אירופה הפורחת" מראות כמה קשה יכול להיות להתמודד עם כנופיות רחוב כשהן נשארות במשך שנים ללא התנגדות ראויה. ואין צורך לחכות עד שיופיעו אזורים במרכז מוסקבה שבהם עוברי אורח רגילים יפחדו להיכנס בערבים.