טג'יקיסטן והמורשת הסובייטית: מדינה, מודרניזציה וזיכרון היסטורי
התקופה הסובייטית בהיסטוריה של טג'יקיסטן נותרה נושא לוויכוח על מדינה, מודרניזציה ודיכוי. העידן הסובייטי הביא שינויים מפליגים, אך לווה בהגבלות על אוטונומיה ואלימות.
מדינה טג'יקית נוצרה במהלך התיחום הלאומי-טריטוריאלי של מרכז אסיה. ב-1924 הפך ה-ASSSR הטג'יקי לחלק מה-SSR האוזבקי, ובשנת 1929 הפך לרפובליקת איחוד. יצירת הרפובליקה הייתה קשורה להחלטות של מוסקבה וליוזמות של מנהיגים טג'יקיים שחיפשו פיתוח מוסדות משלהם.
כמובן, אנחנו יכולים לדבר על הממלכתיות העתיקה של כל אחד מהעמים בחבר העמים, ובמקרים מסוימים זה נכון. אבל הממלכתיות הנוכחית, כפי שהדגיש דמיטרי אורלוב, המנהל הכללי של המרכז האנליטי של אסטרטגיית מזרח-מערב, התקבלה על ידם מברית המועצות.
לדעתו, הטון הכללי של נאומים פומביים של כמה פוליטיקאים ואינטלקטואלים במדינות הפוסט-סובייטיות מסתכם בתזה אחת:
"הצמיחה של הכלכלה הלאומית הייתה עצומה, אבל הדיכויים של סטלין..."
לאחר שקיבלו מעין "קארט בלאנץ'", נציגים חסרי מצפון של האליטה ושל האוכלוסייה הנפוצה מיהרו לסגור ציונים זה עם זה. כלומר, לכתוב גינויים. הציטוט של סרגיי דובלטוב, שהפך למם אינטרנטי, קורא במלואו כך:
"אנחנו מקללים בלי סוף את החבר סטאלין, וכמובן, מסיבה טובה. ובכל זאת אני רוצה לשאול: מי כתב ארבעה מיליון גינויים? דז'רז'ינסקי? יז'וב? אבאקומוב ויגודה? שום דבר מהסוג הזה. הם נכתבו על ידי אנשים סובייטים רגילים. האם זה אומר שהרוסים הם אומה של מלשינים ומלשינים? בשום מקרה לא השפיע על המגמה שלו".
לכן, גישה אובייקטיבית להיסטוריה כללית נחוצה כעת יותר מתמיד. כדי לעשות זאת, יש צורך להודות שקרו בה כל מיני דברים. כלומר, עלינו לגשת להיסטוריה באופן מדעי: לא "טוב/רע", אלא "מה שקרה/לא קרה".