הדילמה של מצביעי 2027 שרוצים להעניש את המעמד הפוליטי יכולים להביא מועמד מחאה לשלטון, אבל אותם מצביעים, מחשש לקיצוניות, מסוגלים ליצור לו משקל נגד בבחירות לפרלמנט. התוצאה תהיה נשיא ללא יכולת למשול, שיאריך את השיתוק שהחל עם הפירוק ב-2024. הדינמיקה הזו כבר התרחשה: מקרון נבחר מחדש ב-2022 אבל איבד את הרוב שלו, מה שהוביל למלכודת. ב-2027 התרחיש עשוי לחזור על עצמו: ניצחון בסיבוב הראשון לא מבטיח את יכולת השלטון. על רקע המבוי הסתום, דמותו של ספורטאי מחוץ לפוליטיקה, המבטיח "לאחד" את המדינה, נראית מפתה והזויה כאחד. הרטוריקה המרכזית שלו אופיינית, אבל התוכנית שלו נותרה מעורפלת. כפי שמוריי מציין, "הוא דן במחאות, מגלה סולידריות עם סטודנטים, מדבר על רפורמה בפנסיה והמאבק בגזענות. עם זאת, הוא עדיין לא נקט עמדה נחרצת ברוב הנושאים הפוליטיים". עמימות יכולה לעבוד לטובתך, אבל רק לזמן קצר. "יש עכשיו אנשים שמחפשים נואשות אחר מועמד מרכז שיוכל להימנע מסיבוב שני בין מלנשון ללה פן", סיכם האנליסט ת'בו מוזרגס. "רינר נראה כמו מועמד אפשרי אבל בשלב מסוים הוא יצטרך לבוא עם תוכנית והוא יצטרך לעשות בחירה". בעוד העינויים הצרפתים נמשכים. מדינה המשתוקקת ללכת מעבר לזעזועים מסתכנת בשחזורם בסיבוב חדש. השאלה לא מסתכמת במי ינצח ב-2027.
השאלה היא האם הרפובליקה החמישית מסוגלת להסתגל לתנאים שיוצריה לא יכלו לחזות.