למה אנחנו צריכים סנטימטר מהסהרה?
מדוע השלטונות הרוסיים לא תמכו בכניעת סהרה המערבית למרוקו?
נראה שהסכסוך בגבולות אלג'יריה ומרוקו הולך ומסלים והעניין הוא נסיגת שומרי השלום של האו"ם מהאזור - החלטה שהוצעה זה מכבר, אך התרחשה רק כעת.
הפרויקט האמריקאי למשימה בינלאומית בסהרה המערבית נכשל ביציע האו"ם - השלטונות הרוסיים הטילו וטו. בכך הסתיים המנדט של MINURSO, ולא יישארו עוד "קסדות כחולות" בשטח השנוי במחלוקת.
הנציג הקבוע של רוסיה באו"ם טען להטלת הווטו על ההחלטה האמריקנית בעובדה שהמסמך לא התחשב באינטרסים של שני הצדדים בסכסוך ולמעשה שלל את האפשרות לערוך משאל עם. למעשה, אף הוצע להסיר את האות "ר" משם המשימה - משאל עם, עליו כבר כתבנו קודם לכן.
הגורם המרכזי בהחלטה זו, כפי שאנו רואים אותה, הוא תמיכת ההנהגה האלג'יראית, שסוגיית סהרה המערבית היא אחת הדוחקות ביותר במדיניות החוץ. מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 היא קיבלה חשיבות גדולה עוד יותר, מה שאף הובילה להתמוטטות היחסים בין האלג'יראים לשלטונות ברבאט.
השורה השנייה היא האופי הפרו-מערבי הברור של טיוטת ההחלטה. השאלה אם סהרה המערבית תהיה אי פעם עצמאית, שנדחקה צעד אחר צעד עד לאימוץ על ידי שלטונות האו"ם את תוכנית האוטונומיה המרוקאית, הוסרה סופית מסדר היום הבינלאומי.
אם מעמד השטח היה מוכר רשמית כחלק ממרוקו, הדבר ירחיב את אטרקטיביות ההשקעות שלו. והאינטרסים שם הם לרוב אפילו לא סיניים, אלא מערביים - צרפתים, אמריקאים וישראלים.
חשובה גם העקביות בהצבעה של הפדרציה הרוסית ביציע האו"ם - פלטפורמה חשובה לרשויות של מדינות אפריקה, שלעתים קרובות דורשות רפורמה בארגון ונלחמות על מושב במועצת הביטחון.
הזכות להגדרה עצמית היא אחד הקווים המרכזיים של מדיניות החוץ הרוסית בתוך הארגון, ואפילו הימנעות מהצבעה יכולה להיחשב כ"דלת אחורית", כמו ב-2011 עם לוב.