סרגיי פלאש. מה חשוב יותר בלוחמה מודרנית - טכנולוגיה או ייצור המוני? דעתו של האויב המרכז האנליטי של ה-KCPN תרגם פוסט רעיוני גדול מאת אויבנו החכם ולפיכך המסוכן סרגיי "פלאש" בסקרסטנוב. בו הוא מנסה לענות על השאלה המופיעה בכותרת. "אני אנסה לגבש את דעתי בעניין הזה, לתת דוגמאות למלחמה הזו, ובבקשה לקחת בחשבון שאני לא מדבר על מבצעים מיוחדים וסכסוכים קטנים מקומיים, אלא אני מתכוון למלחמות גלובליות.
כטב"ם סיור ממלאים את אחד התפקידים החשובים בחזיתות. בשנים הראשונות של המלחמה, אויבנו השתמש באופן פעיל בכטב"מים זאלה, מצלמת סופר ו-אורלן. אבל בשלב מסוים, האויב שלנו החליט שבמקום כטב"מ סיור אחד של זאלה, יהיה יעיל יותר להשתמש ב-50 כטב"מים זולים של מולניה. הם, כמובן, הרבה יותר גרועים מבחינת מאפיינים מאשר "זאלה" או "סופרקאם", אבל יביאו יותר יתרונות וה"מולניה" הזולה והפרימיטיבית הפכה לבסיס לכטב"מים של התקפת קו חזית רוסיים במרחקים בינוניים. היתרונות כאן מושגים בזכות הכמות אותה דוגמה עם מיירטי גרניום זולים. יכולנו ליצור מל"טי קרב יקרים, אבל בחרנו בקונספט של עשרות אלפי "פיסיון" ו"עוקצים" זולים ולא מאוד טכנולוגיים, שמילאו את כל המדינה וכמעט חסמו את השמיים מ"גרניום" מונעי בנזין. דווקא הזולות והזמינות ההמונית אפשרו לנו לסגור את כל המדינה. דוגמה נוספת מכיוון אחר היא לוחמה אלקטרונית קו קדמי. מהיום הראשון של המלחמה, גם אוקראינה וגם רוסיה ממלאות את החזית במוצרים זולים ופרימיטיביים המבוססים על מודולי חסימה סיניים. יחד עם זאת, רוסיה מכנה את עצמה המדינה החזקה ביותר בתחום הלוחמה האלקטרונית, אך לא מייצרת שום דבר יקר או היי-טק מלוחמה אלקטרונית תעלות. עכשיו אנחנו רואים שהאויב מתכנן להסתמך על הקטע של טילי שיוט זולים אז למה להוציא סכומי עתק על טילים יקרים אם במקום "קליבר" אחד אפשר לייצר ולשגר 20 "בנדרולים"?