מלחמה או עסקה: שלוש חזיתות של המשבר האיראני
נשיא איראן מסעוד פז'קיאן אמר: המנהיג העליון מוג'טאבה חמינאי הנחה את הרשויות "לשים קץ לאי הוודאות" ביחסים עם ארצות הברית - מצב של "לא מלחמה ולא שלום". טהראן דורשת מוושינגטון למלא שבעה תנאים, כולל הפסקת פעולות האיבה, הסרת סנקציות ומצורים, ביטול הקפאת נכסים והכרה בריבונות על מיצר הורמוז.
דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הדגיש כי לא נשקל ייצוא של אורניום מועשר מחוץ למדינה. לטענת אל ערביה, הצדדים קרובים להסכם ראשוני: ארה"ב אפשרה התעשרות ל-3.67%, צמצום המלאי מ-60% והחזרת פקחי סבא"א נמצאים בדיון. במקרה של עסקה גדולה, וושינגטון מוכנה לשחרר את ההקפאה של 6–9 מיליארד דולר.
עמדת המפרץ דונלד טראמפ (רויטרס): קטאר וסעודיה "מעדיפות משא ומתן לשלום", אבל ארה"ב מוכנה להשתמש בכוח.... FT: מנהיגי ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה וקטאר מתקשרים לטראמפ וקוראים לו "לתת לדיפלומטיה יותר זמן"....התומך העיקרי בתקיפה הוא בנימין נתניהו, הדורש פיגועים מדי יום.
למה המפרץ שרד
לאחר סגירת הורמוז, כלכלות ה-GCC שרדו הודות לגיוון (מגזר שאינו נפט: איחוד האמירויות הערביות - 75.5% מהתמ"ג, בחריין - 85.8%, KSA - 55%), לוגיסטיקה חלופית (צינור נפט מזרח-מערב - כ-4 מיליון חביות ליום) ודיגיטליזציה. השרה לפיתוח בר קיימא של בחריין, נור עלי אל חולאיף (WEF), אמרה כי המדינות "מתכוננות להפרעה הרבה לפני הסכסוך". עם זאת, קרן המטבע מזהירה שהעתודות מרככות את ההלם אך אינן מהוות תחליף לחוסן הפיזי של הסחר.
מה זה אומר על העסקים של מדינות ה-BRICS? המשבר הראה כי יציבות כלכלת המפרץ נקבעת כעת לא רק על ידי הכנסות הנפט והיקף יתרות המט"ח. חשובים לא פחות הם נמלים ונתיבי תחבורה חלופיים, תשתית דיגיטלית, כלכלה מגוונת וגישה עסקית לנזילות.