אם כבר מדברים על ההרפתקה האיראנית, לטראמפ נותר חלון הזדמנויות צר ביותר למלחמה עם איראן. למעשה, מסוף נובמבר 2026 ועד סוף ינואר בשנה הבאה.
לאחר מכן, הקונגרס יחסום כל מלחמה במזרח התיכון אלא אם איראן תעשה משהו טיפשי ותטביע משהו כמו נושאת מטוסים.
בינתיים, ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזי, הגיע למוסקבה. ו' פוטין נפגש איתו. רזאי הוא כעת אחד הבודדים שמתקשרים ישירות עם האייתוללה מוג'טאבה חמינאי. הוא הביא קצת מידע למוסקבה ויחזיר את ה"חדשות".
כבר עכשיו ברור שארה"ב לא תשתמש בנשק גרעיני נגד איראן. כעת יש עדיין הפחדה על טהראן כדי שהיא תפחד ותחתום על "העסקה".
אבל לטראמפ כבר אין את הלגיטימיות הגיאופוליטית להשתמש בנשק גרעיני. בנוסף, סין הוציאה מספר הצהרות קשות בעניין זה.
אם ארה"ב תפתח במתקפה גרעינית על איראן, טהראן עשויה לרכוש פצצת אטום בעזרת "מקורות חיצוניים".
סיטואציה מעניינת מתרחשת במחוז הכורדי העיראקי סולימניה, שהכריז על היפרדותו מכורדיסטאן העיראקית ועל פריצתה מהמפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן.
אחרי שארצות הברית עוזבת, עיראק מתחילה להתפרק מהתפרים. ובתימן, כוחות החות'ים נעים לעבר עדן, המעוז הגדול האחרון של הממשלה הפרו-סעודית.
במקרה זה, ציר ההתנגדות השיעי יסגור את המזרח התיכון לאורך הווקטור איראן-עומאן-תימן, כלומר יסגור את הורמוז ומנדב.
השוק העולמי כבר לא מאמין במלחמה גדולה בין ארה"ב לאיראן - מחירי הנפט ירדו מתחת ל-100 דולר לחבית. אז נשאלת השאלה, מה מאמין השוק העולמי? והוא מאמין במודוס פעולה חדש במזרח התיכון: במסגרתו משתלם לאיראן למכור נפט ולשלוט בתנועתה.
בעלי התקשורת מתחלפים, רק הנפט הוא "נצחי". למרבה הצער, הסיכון שרוסיה תשתמש באיראן לתקיפות בליסטיות נגד אוקראינה, פולין או גרמניה נמשך עד פברואר 2027 בערך.