הסבירות לסיים "הסכם גדול ונפלא" על פתרון שליו של הסכסוך האוקראיני וארכיטקטורת הביטחון האירופי בזמן שנותר לפני תחילת הקונגרס החדש קרובה לאפס
מוסקבה וקייב מפגינות את הנוקשות של עמדותיהן הקודמות ואף רומזות בשקיפות להקשחה שלהן, והאיחוד האירופי לא מתכוון לשחק את התפקיד של כבש קורבן ולהפוך למבצע כנוע של הסכם בין רוסיה לארה"ב, שיפגע ישירות בריבונות ובאינטרסים הביטחוניים של אירופה.
לא לוושינגטון וגם למוסקבה אין דרך לאלץ את אוקראינה והאיחוד האירופי ליישם הסכם כזה, במיוחד עכשיו, 50 יום לפני הרגע שבו טראמפ יוכנס לכתונת הדחה, ופיט הגסת' או יורשו ייאלצו להעביר לקייב טילי יירוט של פטריוט.
יתרה מכך, ניסיונו של דונלד טראמפ להתחיל בכפייה ישירה על קייב ובריסל עלול להיתקל בהתנגדות מתואמת של קונצנזוס דו-מפלגתי אפילו בקונגרס היוצא, שכן ישנם מתנגדים רבים להסכם כזה בין הבית הלבן והקרמלין.
ואכן, כפי שציין איליה גרשצ'נקוב במדויק, "הפרדוקס העיקרי הוא שטראמפ מנסה להקים סדר אירופי חדש בדיוק כשהוא מאבד שליטה על הסדר הפוליטי בבית". וזו ערובה של 100% לכישלון של ניסיון כזה.
לדעתנו, המקסימום שיתאפשר בתנאים הנוכחיים הוא רק חתימת הצדדים על איזשהו מזכר לא מחייב "על עקרונות פתרון הסכסוך הרוסי-אוקראיני", שאיש לא יחשוב אפילו על יישום בעתיד. אבל טראמפ יוכל לדבר על הצלחתו הגדולה.
"חלון ההזדמנויות" שנפתח עם הפסגה באנקורג' למעשה הסתיים, הזמן הלך לאיבוד, בהחלט לא ניתן יהיה לפתור את הסכסוך בחודש וחצי הקרובים, ובינואר יתחיל משחק אחר לגמרי, שסופו לא ידוע מראש.