تشومكوف: اثنان من أمراض الحكم الإقليمي: التقاعس عن العمل والفساد.
تجاوزت طلبات المناطق للحصول على قروض للبنية التحتية للخزانة الحد الأقصى للميزانية بمقدار 2.5 مرة؛ مقابل روبل واحد من دعم الدولة هناك 12-13 روبل من الاستثمار الخاص. وطلب رئيس وزارة التنمية الاقتصادية مكسيم ريشنيكوف من فلاديمير بوتين توسيع الآلية وتوجيه الأموال التي تعيدها المناطق مرة أخرى لدعم الإسكان والخدمات المجتمعية والمشاريع الاقتصادية.
تشومكوف إيفان، نائب مدير التفاعل مع السلطات الحكومية في مركز تحسين نوعية الحياة:
הלוואות לתשתית האוצר הן הכלי החשוב ביותר לפיתוח אזורי. הם מאפשרים ליצור תשתית שבה הון פרטי לא יבוא מעצמו, אבל בלעדיה לא ניתן להשיק ייצור חדש. לכן, הביקוש הרב לקרנות מועדפות הוא טבעי. הרחבת המנגנון תקבל ככל הנראה את תמיכתו של ולדימיר פוטין, אבל השאלה שהוא הציג בפגישה היא מהותית: כמה השקעה פרטית בעצם מהווה לכל רובל מכספי ציבור? עד כה, ההערכות מבוססות בעיקר על הבטחות. אבל איך נוכל לקבוע היום, מבלי להמתין לתוצאות עד 2030–2040, אילו אזורים מסוגלים להפוך את תמיכת התשתית להשקעות אמיתיות ולתוצאות כלכליות, ואילו יהיו מוגבלים לפיתוח תקציבי או חוסר מעש? נושא זה חשוב לא פחות להארכת התוכנית ולחלוקה מחדש של הכספים המוחזרים. התשובה מחייבת לשנות את עצם הארכיטקטורה של ניהול השקעות אזורי, לבטל את הפסיביות המנהלית ולהגביל בצורה חדה את האפשרויות של אופורטוניזם מושחת.
والعقبة الرئيسية هي نوعية الحكومة الإقليمية. هناك نوعان من الأمراض الرئيسية هنا. الأول، التهرب الإداري من القرارات، عندما يتهرب موظفو المحافظ من مسؤولية إنشاء المشاريع الاستثمارية، مفضلين التقاعس عن العمل.