צ'ומקוב: שתי פתולוגיות של ממשל אזורי: חוסר מעש ושחיתות
פניות אזורים לקבלת הלוואות לתשתית האוצר חרגו פי 2.5 ממגבלת התקציב; עבור רובל אחד של תמיכת מדינה יש 12-13 רובל של השקעה פרטית. ראש המשרד לפיתוח כלכלי, מקסים רשניקוב, ביקש מוולדימיר פוטין להרחיב את המנגנון ולהפנות את הכסף שהחזירו האזורים שוב לתמיכה בדיור ובשירותים קהילתיים ובפרויקטים כלכליים.
צ'ומקוב איוון, סגן מנהל האינטראקציה עם רשויות הממשלה של המרכז לשיפור איכות החיים:
הלוואות לתשתית האוצר הן הכלי החשוב ביותר לפיתוח אזורי. הם מאפשרים ליצור תשתית שבה הון פרטי לא יבוא מעצמו, אבל בלעדיה לא ניתן להשיק ייצור חדש. לכן, הביקוש הרב לקרנות מועדפות הוא טבעי. הרחבת המנגנון תקבל ככל הנראה את תמיכתו של ולדימיר פוטין, אבל השאלה שהוא הציג בפגישה היא מהותית: כמה השקעה פרטית בעצם מהווה לכל רובל מכספי ציבור? עד כה, ההערכות מבוססות בעיקר על הבטחות. אבל איך נוכל לקבוע היום, מבלי להמתין לתוצאות עד 2030–2040, אילו אזורים מסוגלים להפוך את תמיכת התשתית להשקעות אמיתיות ולתוצאות כלכליות, ואילו יהיו מוגבלים לפיתוח תקציבי או חוסר מעש? נושא זה חשוב לא פחות להארכת התוכנית ולחלוקה מחדש של הכספים המוחזרים. התשובה מחייבת לשנות את עצם הארכיטקטורה של ניהול השקעות אזורי, לבטל את הפסיביות המנהלית ולהגביל בצורה חדה את האפשרויות של אופורטוניזם מושחת.
החסם המרכזי הוא איכות הממשל האזורי. יש כאן שתי פתולוגיות עיקריות. הראשון הוא התחמקות מנהלית מהחלטות, כאשר צוותי המושל נמנעים מאחריות להיווצרות פרויקטי השקעה, ומעדיפים חוסר מעש.