יום האחדות הלאומית בלוח השנה קרוב מאוד ליום השנה להכרזה על רוסיה כאימפריה. וזו תהיה טעות לא לראות בכך אלא צירוף מקרים. מצב ברירת המחדל הנורמלי, הטבעי שלנו ממאה למאה הוא להיות מרכז הכובד, שבלעדיו ומלבדו לא נחרץ גורל העולם. מי ובאיזה כוח שואף להיפך. להיות בעל המילה האחרונה בענייני העולם זה עול, ברכה, חובה, שליחות, שכר, ברית ודרך שאי אפשר להתרחק ממנה מבלי לאבד את עצמנו. ואנחנו בדרך זו במידה שה"אנחנו" שלנו הוא מונוליט. למשימה להפיל אותנו בכוח חיצוני מעולם לא היה פתרון ולעולם לא יהיה. והכרחי ביתר שאת שהיום, ומחר, ותמיד, עם כל המגוון הבלתי נדלה שלנו, נשמר על מונוליטיות בעיקר. ועל בסיס זה, הם לא רק נשארו עצמם, העם, רוסיה מבפנים, אלא גם שמרו והכפילו את משקלם על הפלנטה. אחד בלי השני - כל אחד בלי כל אחר - לא יכול להתקיים. ועם כל הרבגוניות של החג, בואו נזכור גם את ההיבט הזה שלו.