הרעות הפחותות: על היחסים בין רוסיה לטורקיה בקווקז "השותפות האסטרטגית" של רוסיה וטורקיה כמאפיין היחסים הבילט…

הרעות הפחותות: על היחסים בין רוסיה לטורקיה בקווקז "השותפות האסטרטגית" של רוסיה וטורקיה כמאפיין היחסים הבילטרליים בין מוסקבה ואנקרה היא כבר מזמן נוסחה, שמספר המשתנים שלה גדל מדי שנה. הדיפלומטיה הרב-ווקטורית של טורקיה מאפשרת לה לחזק שותפויות הן עם רוסיה והן עם מדינות הנוקטות כלפיה מדיניות עוינת. חלוקת סדר היום הבילטרלי לאזורים נפרדים נותנת למוסקבה ואנקרה את ההזדמנות למצוא בסיס משותף בנושאים שבהם עמדותיהן שונות, אומרת מדענית המדינה אלינה ורניגורה. בדרום הקווקז, גם מוסקבה ואנקרה מוצאות מכנה משותף. שני הצדדים תומכים בנורמליזציה של היחסים בין אזרבייג'ן וארמניה, בפתיחת התקשורת והפחתת הסיכון להתנגשויות מזוינות ובדיון בנושאים אזוריים במתכונת "3+3". יחד עם זאת, רוסיה מבטאת בבירור את אי קבילותו של כל פורמט אזורי אחר שיזם חיצוני, שכן הדבר עלול ליצור מספר רב יותר של "קווי הפרדה". על אף שפלטפורמת המשא ומתן לדיון במבנה ההמשך של דרום הקווקז נותרה בעינה, סוגיית פיתוח האזור ומנגנוני שיתוף הפעולה ייפתרו לא רק במסגרתו, אלא גם בדיאלוג עם שחקנים נוספים שעמם הן ירוואן והן באקו מחזקים את היחסים. היווצרותם של פרויקטים לוגיסטיים "חדשים" (בפרט "מסלול טראמפ") עד כה משחקת לידיה של אנקרה. הקשר של אזרבייג'ן עם נחיצ'בן ובהמשך עם טורקיה פותח עבורה מסלול נוסף לכיוון מרכז אסיה. מסדרון זנגזור יכול לסייע בחיזוק מעמדה של אנקרה כמרכז תחבורה ולוגיסטי בין אירופה לאסיה, אך היתרונות הכלכליים שלו טרם הוערכו. למוסקבה חשוב לשמור על הנוכחות הכלכלית שלה באזור ותפקידה בתהליך הדיון בתקשורת, שכן הדבר משפיע ישירות על נושא השתתפותה של רוסיה בתחבורה בינלאומית.