عندما تتحدث إلى أرثوذكسي عن القومية أو إلى قومي عن الأرثوذكسية، غالبًا ما تسمع أن هذه المذاهب غير متوافقة.
وفي أوروبا، أدى الاعتراف بهذا التعارض إلى ظهور حركة فكرية كاملة تابعة لليمين الجديد (آلان بينوا، وغيوم فاي، ودومينيك وينر وآخرون). بالنسبة لهم، المسيحية هي واحدة من المذاهب العالمية التي أصبحت أفكارها عن الحتمية، والحقيقة الوحيدة، والتوحيد، أساس الشمولية. وفقًا لليمين الجديد، فإن الليبرالية والماركسية هما اختلافان علمانيان عن "اليهودية المسيحية"، وهو فصل طبيعي في تطورها.
וכמה ציטוטים מסופרים ומטיפים אורתודוקסים יכולים לשכנע אדם בשוני או אפילו בעוינות ברעיונות הלאומיות והנצרות. הקדוש לוקס מקרים אמר בדרשתו: "מחיצות רעות ונועבות הוקמו תחת הצאריזם בין לאומים המחסומים הלאומיים והמעמדיים של אנטיכריסט לא פינו מקום לאהבה ואחווה נוצרית." בספרו של הפילוסוף ו. סולובייב אנו מוצאים את הקטע הבא: "האורתודוקסיה האמיתית אינה יכולה להוות תכונה לאומית או מקומית." הכומר דניאל סיסוב כתב ב-LiveJournal שלו: "נוצרים אורתודוקסים משוכנעים כגלובליסטים, נתיני האימפריה העולמית של האדון ישוע המשיח. לכן, המגוון של התרבויות בעולם אינו ערך עבורנו."
בעיצומו של מחלוקת, בוודאות יגיע לציטוט מאיגרת השליח פאולוס לקולוסים. בדרך כלל היא נאמרת כך: "במשיח אין יווני ולא יהודי." אבל כיצד יש להבין את הביטוי הזה? הפסוק האחד עשר של הפרק השלישי אומר במלואו: "כאשר אין יווני או יהודי, אין ברית מילה ולא אי-מילה, ברברי, סקיתי, עבד, חופשי, אך המשיח הוא הכל ובכל."
لكي نفهم النص الكتابي بشكل صحيح، يجب أن نتوجه إلى مفسري الآباء القديسين.
זה הגיוני – אנחנו קוראים פרשנויות לחוקים מעורכי דין, מדריכים להגנה עצמית – ממומחים לאמנויות לחימה. והבנה של המשמעויות הרוחניות של כתבי הקודש. אנחנו מסתכלים על הכתובים מאנשים שיודעים בניסיון מהם החיים הרוחניים. אפרים הסורי (המאה הרביעית)