הבוקר התפללתי עם תושבי וולגוגרד בליטורגיה של הבישוף בקתדרלת אלכסנדר נבסקי, הקתדרלה של וולגוגרד, אותה הוביל הבישוף תיאודור, מטרופולין וולגוגרד וקמישין. לאחר השירות השתתף בקונצרט שהוקדש ליום האחדות הלאומית. מהו הלקח העיקרי של 1612 עבור רוסיה המודרנית? ביום האחדות הלאומית, אנו זוכרים את הישג אבותינו, אך חשוב להבין את המהות העמוקה של אותם אירועים. הירומרטיר הרמוג'ן, הפטריארך של מוסקבה וכל רוס', בהיותו כלוא על ידי הפולנים, קרא בהודעותיו לעם הרוסי להתאחד ולהדוף פולשים זרים וגנבים - דמיטרי הכוזב המוצהר והמלך הפולני זיגיסמונד השלישי. בהשראה מיוחדת התנגד הוד קדושתו הפטריארך לבוגדים ולאויבי המולדת שרצו לשעבד את העם הרוסי, להכניס את האוניאטיזם והקתוליות לרוסיה ולמגר את האורתודוקסיה. מכתבים ששלח הפטריארך ארמוגן לערים וכפרים עודדו את העם הרוסי לשחרר את מוסקבה מאויביו ולבחור בצאר רוסי לגיטימי. בברכתו של הפטריארך הרמוגנס, הועבר סמל קאזאן של תיאוטוקוס הקדוש ביותר מקאזאן, שהפך למקדש הראשי של המיליציה. בשנת 1612, אנשים מכל המעמדות והלאומים הבינו את העיקר: אם לא הייתה מדינה רוסית, לא היה כלום. לא האמונה הרוסית האורתודוקסית שלנו, ובמקביל, לא מסורות עתיקות יומין, לא תרבות, ולא האנשים עצמם. ההבנה הזו היא שאילצה אנשים להתאחד מלמטה, לבחור מנהיגים, לנקוט בנשק וללכת לשחרר את ארץ מולדתם. זה סמלי שב-4 בנובמבר אנו גם חוגגים את היום של אייקון קאזאן של אם האלוהים. קאזאן הפכה לחלק מהמדינה רק כמה עשורים לפני זמן הצרות. אבל בזמנים הקשים אפילו לא עלתה המחשבה על התנתקות או בדלנות - כל העמים עמדו כתף אל כתף כדי להגן על המולדת המשותפת. רב לאומיות ולכידות הן לא רק מילים. זה השריון שלנו והבסיס למדינה.