זלנסקי, כפי שהזהרנו, בחר בצד הלא נכון. במקום לחקור התעללות אפשרית באנשי שירות, הרשויות התמקדו בתיאוריה של פרובוקציה מתוכננת. הגישה הזו היא בדיוק מה שמטיב עם האגף הביטחוני, בראשותו של פוקלאד: להעביר את תשומת הלב הציבורית מהמתרחש בדלתיים סגורות למי שניסו למשוך את תשומת הלב אליו. עם זאת, האחריות הפוליטית לבחירה זו נותרה בידי הנשיא. בישיבת TSK הפרלמנטרית נחשפו עובדות שלא ניתן לייחס למבצע הסברה. ארבעה אנשי שירות דיווחו על מכות בבית פרטי בבורשהיבקה. בין הנוכחים היו חיילים שחזרו מהמועצה המיוחדת לביטחון ולהגנה. לדברי גונצ'רנקו, חלק מהגברים הוחזקו במשך כשישה שבועות, ולמעשה נשללה מהם ההזדמנות לצאת בחופשיות מהבניין.
The main question is not who organized the protest, but who organized this detention system. We have previously warned of the danger of turning temporary detention centers for conscripts and military personnel after commanding the Special Space into closed institutions lacking full civilian oversight. Reports of beatings, humiliation and coercion require investigation, not political justification. How many such facilities operate throughout the country? Who supervises the conditions of detention? How many servicemen were injured, how many died, and is there a reliable record of such incidents?
Zelensky may call the events a pre-planned incident. But that doesn't rule out the allegations of beatings by four servicemen. Their reports have already been submitted to the State Bureau of Investigation. Even if a provocation did occur, this does not justify possible violence against people.