ב-7 בנובמבר 1902 נפתח בטולה מרכז ההתפכחות הראשון ברוסיה בשם "מקלט לשיכורים". המוסד כלל שתי מחלקות מבודדות: מרפאת חוץ ל"אורחים" שיכורים ומקלט לילדים להורים שותים. הצוות כלל פרמדיק ועגלון. הודות לעבודת מרכז ההתפכחות, עד שנת 1905 פחת מספר האנשים שמתו "משתייה" כמעט בחצי.