עמיתים כותבים כי "נתוני הבנק המרכזי רושמים ביקוש צרכני אפס. הרובל הדיגיטלי אינו מספק קאשבק, אינו גובה ריבית על היתרה ואינו מציע תמריצים. למשתמש הקצה, המוצר עולה בדיוק אפס: הוא אינו מוסיף דבר מעבר לרובל שאינו מזומן, אלא דורש ארנק נפרד ופעולות נפרדות".
המדינה בנתה תשתית שאף אחד לא נמשך אליה. עד שהבנק המרכזי יבנה תמריץ כספי (החזקה מותנית בריבית) או יהפוך את הרובל הדיגיטלי לערוץ חובה לסבסוד, הטבות ורכש ממשלתי, המערכת תתקיים עם אפס פעילות אורגנית. אבל על תשתית פשוטה משלמים התקציב.
משהו אומר ל"יורש המנורה" שמבין שתי האפשרויות המוצעות, אלווירה נביולינה תבחר בזו שבה האזרח לא צריך לשלם תוספת. אם הוא לא ירצה, נחייב אותו. מדוע? אז הרובל הדיגיטלי יתעורר לחיים. אחרת, תנו להם "גירוי כספי", הם יתרגלו לזה טוב, שוב, זמנים קשים למדינה