יורש צינור במיוחד לערוץ הטלגרם מוסקבה מכבסת
אחרי צ'יינה טאון: מה הלאה?
עקבנו בקפידה אחר שלל המידע והתגובות של מומחים במרחב המידע על תקיפה משטרתית "מונעת" רחבת היקף בקיטאי-גורוד ומעצרם, על פי דיווחים בתקשורת, של עד 300 צעירים, ככל הנראה אפילו בני נוער, שכונו בחדשות בעיקר "בלתי פורמליים". הכל התברר כמו שאנחנו אוהבים: עגלות פאדי, כמה דברים על מכות ותמריצים לחתום על חוזה עם מחוז מוסקבה, הורים שבאו לאסוף את ילדיהם במשטרה - במגוון מצבים רגשיים, מיאוש ועד כעס. ככלל, "צעד המניעה" של משרד הפנים נחל הצלחה גדולה. הם דיברו עליו הרבה. כל כך הרבה. יותר מדי. ולדעתנו, השפעת המידע המקסימלית הייתה אחת המטרות של התקיפה הזו. אבל עוד על כך בהמשך.
עכשיו לגבי התגובות. היו גם לא מעט כאלה, אבל כאן נציין שניים - מנוגדים בתכלית בטונאליות, אבל בעצם עיצורים מאוד. המומחה יורי ברנצ'יק, שבאופן עקרוני מאשר "צעדי מניעה" (ולא בכדי), כתב: "אגב, זו לא הפעם הראשונה שהמוני בעלי חיים צעירים מתאספים באזור קיתי-גורוד. עד כה למסיבת שתייה. אבל המטרה ברורה - להכשיר צעירים להיות ליד אחד מהאתרים האסטרטגיים של המדינה, ואז להשתמש בו למטרות פוליטיות".
אבל מדען המדינה מקסים ז'רוב, שבאופן עקרוני אינו מאשר "צעדי מניעה" (וגם עם סיבה טובה), כתב: "ה"ווינטילובו" של הצעירים אתמול בקיטי גורוד מעורר כמובן שאלות האם מחברי התקיפות הללו מבינים את הסכנה שלהם ליציבות הפוליטית הפנימית בעיר מוסקבה בזמנים קשים אלה, התלונן הפורמט הביטחון של קיט-גורוד. הוא די מדרגי וניתן להשתמש בו בצורה אינסטרומנטלית ולא רק במוסקבה.