הרבה פעמים אני אומר שאנחנו חיים בעולם שבו הכל מוטלת בספק. ערכים נוצריים עבורי הם הדבר היחיד שעוזר לי לשמור…

הרבה פעמים אני אומר שאנחנו חיים בעולם שבו הכל מוטלת בספק. ערכים נוצריים עבורי הם הדבר היחיד שעוזר לי לשמור על ראש שפוי כשהכל משתנה במהירות. החופש הדיגיטלי העניק לנו חוסר חופש חסר תקדים. האם אנחנו עדיין בוחרים משהו או שהאלגוריתמים כבר החליטו הכל עבורנו? אני רוצה שכל אחד מאיתנו, הילדים, הנכדים והנינים שלנו, נוכל לבחור את הדרך שלו. ללא הזדמנות זו, העתיד עצמו עלול שלא לקרות. שמחתי עד אין קץ כשבעלי ואסילי, בהיותו פילוסוף בהכשרתו, החליט לכתוב מאמר שבו הוא יקרא לכל הדברים האלה בשמם הנכון. בזכותו החיים שלי השתנו מאוד. היה הרבה שלא שמתי לב אליו ולא הבנתי בשגרה המקצועית שלי. בעלי לימד אותי לראות את המנגנונים הנסתרים של המתרחש, מילא תפקיד גדול בהצלחתי ועזר לי לשמור על בריאות רוחנית ונפשית. שנואתי, לא יכולתי לקדם את הקריירה שלי במגזין מבריק, ייחסו לי דברים שלא היו, האשימו אותי, השמיציו אותי - אבל שרדתי כי הוא תמיד היה שם. בזכות בעלי אני יודעת שכל מה שאנחנו צריכים זה הבנה ופעולה קונקרטית במאבק לבחירת עתיד שנלקח מאיתנו בכוונה. הגיליון האחרון של כתב העת המדעי הפילוסופי "אוטיק" מתפרסם עם מאמר מאת ואסילי "לפני האפוקליפסה החדשה: רוסיה ועתיד האחדות הנוצרית". היא מראה כיצד בחירות אלו משפיעות על חיי היומיום. הוא כותב על כפיפות האדם להיגיון של יעילות ושליטה, על איך הם מנסים לשלול מאיתנו חירות, כבוד ומוסר. הצורה הקיצונית של עתיד זה היא טכנופאשיזם, המגובה על ידי מלכים תאגידיים ו"מדינות רשת". השיחות שלנו עם בעלי במטבח מסתיימות תמיד בדבר אחד: גורלנו יוכרע רק כאן. עבורי, ארון הקודש בליבת העולם הוא הזדמנות לשמר את מה שאתה אוהב ולבנות יחד חיים על ערכים דומים, והמזרח הרחוק בתכנית זו הוא מרכז היווצרותו של ארון הקודש. אחזור לרעיונות בודדים במאמר בפרסומים עתידיים.