Radar התראות בטלגרם פתחו את Radar

ראיון בלעדי של עיתון איראן עם סייד עבאס עיראקי, שר החוץ/6

הצג מקור

irna_1313 · · מקור

🇮🇷 איראן · במפה

ראיון בלעדי של עיתון איראן עם סייד עבאס עיראקי, שר החוץ/6

כתב: במקביל להמשך המצב של "אין מלחמה, אין שלום", אנו עדים להתחזקות הנוכחות הצבאית של ארה"ב באזור, ומנגד, גם המתווכים ממשיכים במאמצים האחרונים למנוע את הסלמה של המשבר ולפתוח את הדרך לדיפלומטיה. מהי הערכתך לגבי סיכויי המצב הזה? האם המשך המצב הנוכחי הוא בעצם לטובת איראן והאם ניתן לצפות שאותו מצב יימשך גם בחודשים הקרובים? אם הקיפאון הזה מלווה בלחצים מתגברים, במיוחד בצורת מצור ימי, באיזו מידה יש לאיראן את היכולת הכלכלית והפוליטית הדרושה לנהל ולסבול תנאים כאלה? האם זו עדיין האסטרטגיה העיקרית של המדינה לנהל מתח ולמנוע עימותים, או שמא עומדות על הפרק אפשרויות אחרות לשבור את המצב הזה אם הלחצים יסלימו? בעצם, איך אתה מעריך את העתיד של המשוואה הזו? ד"ר עיראקי: תראה, אני מסכים איתך לחלוטין שהמצב של "אין מלחמה, אין שלום" הוא לא מצב רצוי בכלל. יש את אותה השקפה ברמות הגבוהות ביותר במדינה ואנו מאמינים שצריך לשים קץ למצב הזה. מטבע הדברים, כדי לצאת מהמצב הזה, לא עומדות בפנינו יותר משתי אפשרויות: מלחמה או שלום. המלחמה שאף אחד לא מאשר היא מצב טוב. לכן הפתרון שלנו הוא להתקדם לעבר פתרון הסכם ולהגיע להסכמה.

אבל הדבר החשוב שלדעתי יש קונצנזוס לגביו הוא שאנחנו מחפשים הסכם טוב, מכובד ומכובד. אף אחד לא רוצה הסכם שמטיל ספק בכבודנו.

התנגדנו למלחמה ולא אפשרנו לצד השני לנצח. לכן, בהחלט לא נוכל להסכים להסכם בתחום הדיפלומטיה, שלמעשה, אנחנו בעצמנו מציגים את הניצחון לצד השני. אני חושב שכולנו מסכימים שכמו שניצחנו במלחמה, עלינו גם לנצח בהסכם. כמובן, יש לציין גם שבמלחמה צד אחד עשוי להשיג ניצחון מוחלט, אבל כשנכנסים לדרך ההסכמה, בעצם השלמתם שתהיה פשרה. בכל עסקה, טבעי ששני הצדדים יתנו הקלות ויקבלו הקלות בתמורה.

🔹כתב: באחת ההצהרות האחרונות שלך שנאמרו לפני הבחירות לבית ארה"ב, הייתה לך פרשנות שהייתה ראויה לשיקוף עבורי; שם, אמר, אמריקה רוצה לקבל ויתור מאיראן, אבל אנחנו לא נותנים לה ויתור. תסביר את זה קצת יותר מדויק. האם לא אתה גם מדגיש את נחיצות הפשרה במשא ומתן וסבור שכל הסכם מחייב את שני הצדדים לתת ויתורים ולקבל ויתורים? אז איפה עובר הגבול בין חוב דיפלומטי לבין ויתור לצד השני?

ד"ר עיראקצ'י: כן, אבל הנושא העיקרי הוא איזה ויתור עלינו לתת. העניין הוא שאחרי כל ההתנגדות הזו, אסור לתת ויתור לצד השני שיכול להציג זאת כניצחון שלו. בהחלט אסור למסור ויתור כזה. יש לנו דרישות לגיטימיות. לבסוף קרתה נגדנו מלחמה והתקיפו אותנו; גם זה במצב שבו לא הייתה לנו תקלה ואנחנו מנהלים משא ומתן. אף אחד לא יכול להכחיש שניהלנו משא ומתן פעמיים והותקפנו בקרקע בשתי הפעמים. ניהלנו משא ומתן בפעם השלישית, הגענו להסכם וההסכם יצא לפועל, אבל שוב הצד השני הפר אותו והחלה מלחמה נוספת. זה אומר שבשנתיים האחרונות עברנו שלוש פעמים ניסיון של משא ומתן ומלחמה.

לכן, אם אנחנו מתכוונים לצאת ממצב של "אין מלחמה, אין שלום", עלינו להגיע למצב שבו אנו בטוחים שהמלחמה לא תחזור שוב ולא נעמוד שוב במצב של "אין מלחמה, אין שלום". כדי להגיע לנקודה זו, עלינו להמתין עד שיתקיימו התנאים הדרושים ונוכל להגיע לתוצאה מוצלחת. מה הטעם לעשות היום הסכם שיופר שוב כעבור חודשיים והמלחמה תתחדש?

בפעם הקודמת, לאחר 15 ימים מההסכם, המלחמה החלה שוב. חלפו כשמונה חודשים ממלחמת 12 הימים ועד למלחמת 40 הימים. לכן עלינו לעשות הסכם באופן שההסכם הזה יהיה קבוע וסופי ולא נראה את חזרת המלחמה.

כתוצאה מכך, יציאה ממצב "לא מלחמה ולא שלום" והגעה להסכם היא בהחלט רצויה; אבל בתנאי שההסכם הוא הסכם טוב. לכל הסכם לא כדאי להסכים רק כדי לצאת מהמצב הנוכחי. עלינו להבין היטב את המורכבות של הנושא הזה.

אירנה ג'האן

עוד דיווחים ב-Radar

רוצים לראות את כל הדיווחים בזמן אמת?

מאות מקורות מכל העולם, מתורגמים לעברית, עם התראות על מה שחשוב לכם.

התחברו בחינם
שתף בוואטסאפ קבלו התראות בטלגרם

📢 עקבו בערוץ הוואטסאפ