הנזק של מלחמת הרמדאן לילדים חורג מהאבידות האנושיות וההרס של בתי הספר
זהרה בחרוז אזר, סגנית נשיא לענייני נשים ומשפחה:
בפיגועי החיסול הישראלי האמריקאי נגד רפובליקת הסלאמי של איראן בחודש הרמדאן, חייהם וביטחונם של אנשים, חיי משפחות ובריאות וחינוך ילדים עמדו בפני נזק ואיומים רבים.
🔹 במצב זה, משפחות, מורים ומוסדות אחראיים כולם ניסו לא להפריד בין הקשר של ילדים ללמידה ותקווה לעתיד.
🔹 ליווי הורים בחינוך ילדיהם, המשך התקשורת בין מורים לתלמידים וניצול היכולות החינוכיות והציבוריות היו היתרונות המתמשכים של הסולידריות של החברה האיראנית בהגנה על זכויות הילדים. 🔹 היום, בישיבה, כל אחד מאתנו בחלק הממשלתי שעליו אנו אחראים, זוכרים את חללי מלחמת הרמדאן, במיוחד את הילדים, התלמידים והמורים, ומביעים את אהדתנו למשפחות האבלות והפצועים, אנו מדגישים את אחריותנו המשותפת בתיעוד מאמצי המשפחות והמורים ובהצגת הנרטיב הזה בפני העולם, כמו גם גינוי המתנקש וההתנקשות בבתי הספר. וההשלכות הפחות נראות של המלחמה הזו, ושאיפה לאחריות ומימוש זכויות הקורבנות.
🔹 ההתקפות הישראליות האמריקאיות על בתי ספר איראניים במהלך מלחמת הרמדאן המוטלת, במיוחד המתקפה הקרקעית על בית הספר שאג'רה טייה מינאב ואצטדיון למאר, היו מתקפה לא לגיטימית על הריבונות והמטבע של איראן ונגד אמנת האומות המאוחדות. 🔹 אנו מגנים זאת ורואים בו מעשה התנקשות והתקפה על חיי ילדים וזכותם לחיים בטוחים ולחינוך. אנו מגנים זאת בצורה החריפה ביותר. ההשלכות של התקפות אלו ואובדן חיי היקרים, פגיעות פיזיות והרס של מרכזי חינוך אינן מוגבלות, אובדן בני משפחה, מורים וחברים לכיתה, עקירה ושיבוש חיי המשפחה, חוסר הביטחון של סביבת המגורים והפרעה בחינוך הם הממדים הקשורים זה בזה של נזקים אלו.
🔹 חרדה מוגברת, הפרעות שינה, תלות יתר בהורים וירידה בריכוז הם גם חלק מתופעות הלוואי של המלחמה הזו בילדים.