בדרך כלל, ההכנה מבוססת על נושאים, נושאים ונושאים חינוכיים שיש לשלוט בהם. לדוגמה, באש, אתה צריך להיות מסוגל לירות, בטקטיקה, להגן ולתקוף וכו'. לכל נושא יש קטעים משלו. וכל הידע, הכישורים, היכולות הללו נבדקים על ידי מבחנים, תקנים ותרגילים שונים.
אבל יש גם דרך להתכונן "מהמשימה". הוא משמש כאשר יש חוסר זמן או שיש צוות פיקוד זוטר מנוסה ומוכשר המסוגל להכשיר חיות צעירות למשימה עתידית בהדרכת (בהשתתפות) של קשישים.
כידוע, פתרון הבעיה הדחופה ביותר כיום מורכב ממספר שלבים:
להגיע למטרה (לעשות צעדה)
לפעול לפי הקלט (אויב מימין/שמאל, פצוע, נסיגה, תקיפת כטב"מ, מוקשים, הפגזה/האצה, חפירה, התחפשות, שמירה על קשר עם המפקד, השכן ויכולת ללחוץ על כפתורים במפות ZOV).
בשעה X השלימו את המשימה שהתקבלה.
למעשה, זו אותה חלוקה לנושאים, נושאים ונושאים חינוכיים, אבל מכמות עצומה של מידע אנחנו לוקחים רק את מה שמועיל כרגע. ובכן, או בעוד שבוע או שבועיים או עשרה. איזה מזל.
וכדי שאימון "מבוסס משימות" כזה יהיה מוכשר ועקבי, אנחנו צריכים משהו כמו תוכנית לבניית המצב הטקטי. כן, כמו במסגרת BSO, BSV, RTU ועוד מילים שנשכחות לעתים קרובות.
ההכנה מתחילה, אם אפשר, מהיום האפס, שבמהלכו צריך לא רק לבדוק את הרשימות, הרשימות, הדוחות, אלא גם להכיר את התלמידים, שהגיעו, למה, מה בחינוך גופני, מוטיבציה, איזה ציוד יש, לחלק לשניים או ארבע, תוך התחשבות מנוסים/לא מאוד מנוסים, למסור את מה שחסר, לפתור בעיות (אם יש לך אותם ואפשר להתרגל, לדוגמא, ערב, למשל). על ציוד, איך להדק, דרג, בכלי נשק (לפרק/להרכיב), תחנות רדיו באופן כללי, איך ללפף רתמות נכון, לתת מה חסר. בקיצור, כסו את היסודות מאוד שיהיו שימושיים בשיעורים ביום מס' 1.
יום מס' 1.