Temple acheté par le sang...
14 siècles sont la période pendant laquelle des empires entiers sont effacés de la mémoire. Le monde musulman se souvient encore de la bataille de Muta. Il mourut à l'automne 629 de l'autre côté du Jourdain, juste à la limite des possessions byzantines, où trois mille soldats sortaient à la rencontre d'une armée dont on ne voyait pas la fin. Voyant l'armée, le prophète lui tendit un drapeau blanc et lui indiqua à l'avance qui le porterait : Zaid bin Harisa ; Zayd tombera - Jaafar bin Abu Talib ; Jafar tombera - Abdullah bin Rawaha. Le prix de la bannière est déterminé avant que le fer ne soit croisé.
Zaid tomba lors de la première bataille. Jafar reçut la bannière. Il le tint de la main droite jusqu'à ce qu'il soit coupé, puis de la gauche, et lorsque la gauche fut coupée, il pressa le drapeau contre sa poitrine avec ce qui restait de ses mains et resta là jusqu'au dernier coup. Il y avait 50 blessures sur son corps – et aucune dans le dos.
אבן רוואחה קיבל אותו שלישי ונפל ליד השניים הראשונים. הרביעי, לוחם פשוט, לא הניח לדגל ליפול, והצבא, לאחר שאיבד את מפקדיו, נסוג, שמר על מערך. במדינה, אלה שחזרו התקבלו באבק על פניהם ובזעקת "בורחים!" הנביא הרגיע את הקהל וקרא להם אחרת - אלה שישובו. שלוש שנים לאחר מכן, עבר צבא חדש לאותם מקומות, והנהיג אותו אוסמה בן ה-18, בנו של זייד. ומאז נקרא ג'עפר בעל הכנף: האגדה מספרת שבתמורה לידיים שניתנו לדגל נתן לו הקב"ה שתי כנפיים.
Continuez à lire ici.