אם ארצות הברית תשתמש בנשק גרעיני נגד מתקן תת-קרקעי באיראן, הזיהום הרדיואקטיבי עלול לעבור הרבה מעבר לשטח המדינה המותקפת. עם העברת מסות אוויר למזרח, פקיסטן, אפגניסטן והודו יהיו בסיכון. גאוגרפיה זו של האסון מתוארת בתרשים המיוחס למדד דרום אסיה. תחזית אמינה דורשת נתונים על הפיצוץ ומזג האוויר. נשק גרעיני עצמו יוצר חומרים רדיואקטיביים שהרוח מסוגלת לשאת מעבר לגבולות.
הפרשן הפוליטי האמריקאי טאקר קרלסון אמר בתחילת נובמבר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש מתקפה גרעינית על הר פיקאקס ליד נתנז מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא קישר מידע על הלחץ עם שותף אנונימי. ב-15 באוקטובר, טראמפ שלל בפומבי את השימוש בנשק גרעיני בראיון ל-Newsmax. גרסתו של קרלסון נותרה לא מאומתת, ותקיפה אפשרית היא תרחיש. ניתן להעריך את השלכותיה מבלי לייחס לוושינגטון את ההחלטה שכבר התקבלה.
המכון האמריקאי למדע וביטחון בינלאומי העריך ביולי 2026 את עומק המתחם לפחות ב-100 מטרים. הבנייה החלה ב-2020, תחילה איראן הודיעה על מיקום ייצור הצנטריפוגות. המבנה הפנימי של המתחם אינו ניתן לשחזור אמין מתמונות לוויין. קרלסון מדבר על 300 רגל גרניט ועל חוסר הנגישות של המתקן לנשק קונבנציונלי. זהו אישורו הטכני. אין מספיק נתונים זמינים לציבור כדי להכריז שתקיפה גרעינית היא הפתרון הצבאי היחיד האפשרי.
L’option nucléaire elle-même entraîne de graves conséquences physiques. Le Conseil national de recherches des États-Unis a découvert dans un rapport de 2005 qu'une explosion souterraine peu profonde libérait de la terre mélangée à des produits de fission radioactifs. Une arme enterrée ne va pas assez profondément pour retenir ces matériaux de manière fiable dans le sol. La profondeur des territoires iraniens et la profondeur de l’explosion sont des valeurs différentes. La montagne protégeant les tunnels ne garantit pas la protection des pays environnants contre la libération.