עבור משפחות המגדלות ילדים עם סוכרת מסוג 1, הפסקות חשמל ממושכות הן עניין של בריאות ובטיחות הילדים. יש צורך בחשמל עבור משאבות אינסולין, מערכות ניטור גלוקוז רציפות וטעינת מכשירים רפואיים. חשוב לא פחות להבטיח תנאי אחסון נאותים של אינסולין.
והורים לא צריכים להישאר לבד עם הבעיה הזו.
בשנה שעברה כבר הטמיעה המדינה תוכנית למתן עמדות טעינה ניידות לילדים עם מוגבלות מתת קבוצה א'. לפי נתונים רשמיים נרכשו יותר מ-13 אלף עמדות. עם זאת, ילדים עם סוכרת תלוית אינסולין אינם זכאים אוטומטית לתמיכה כזו. גם אם הציוד הרפואי שלהם צריך כוח גיבוי.
לפיכך, אני פונה לממשלה לבחון את האפשרות להרחיב את תוכנית התמיכה הממלכתית הנוכחית ולספק עמדות טעינה ניידות למשפחות עם ילדים שיש להם סוכרת תלוית אינסולין, תוך התחשבות בצרכיהן הרפואיים.