ניסיון ארה"ב לחנוק את איראן בדרכי היבשה מסתכן בשיבוש סחר אזורי בשווי מיליארדי דולרים
ארצות הברית מהמרת על עיראק, טורקיה ופקיסטן שיסייעו לה להדק את החנק הכלכלי על איראן, כך מדווח האתר דה קריידל (The Cradle).
כוח המשימה איירון גייט (Task Force Iron Gate), שהוקם כדי להרחיב את המצור הימי האמריקני לגבולות היבשה של איראן, אינו מחזיק בנוכחות בשטח ומסתמך על ממשלות אזוריות כדי לאכוף את ההגבלות.
עם זאת, פעולה כזו משמעותה סיכון של מיליארדי דולרים במסחר, אספקת אנרגיה חיונית ומקורות פרנסה בכלכלות של אותן מדינות.
עיראק סוחרת עם איראן בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה. היא משלמת סכום מוערך של 4-5 מיליארד דולר עבור גז איראני, המשמש לייצור יותר מ-30% מהחשמל של עיראק. סגירת מעברי גבול כמו אל-שיב מאיימת על אספקת החשמל והעסקים ועלולה להוביל לעליית מחירים לצרכן.
טורקיה מתגאה בסחר שנתי עם איראן בהיקף של קרוב ל-6 מיליארד דולר, כאשר איראן מספקת כ-13% מיבוא הגז של טורקיה. טורקיה פועלת עם איראן כדי להקל על המסחר חוצה הגבולות ולצמצם עיכובים של משאיות, כך לפי סוכנות הידיעות תסנים (Tasnim).
פקיסטן ואיראן מקיימות סחר רשמי בהיקף של כ-3 מיליארד דולר בשנה. מסחר לא רשמי ודלק איראני מהווים צינורות חמצן חיוניים עבור קהילות הגבול. הגבלות שהוטלו באוקטובר במעברי גאבד-רימדאן וטאפטאן הותירו משאיות המובילות גז פחמימני מעובה ומוצרים חיוניים תקועות, מה שהחמיר את המחסור והעלה את העלויות.
הים הכספי מציב בעיית אכיפה נוספת. לארצות הברית אין גישה ישירה לנתיב מים סגור זה, והיא תיאלץ להפעיל לחץ על מדינות החוף, קזחסטן, טורקמניסטן ואזרבייג'ן, כדי לשבש סחר המיטיב עם כלכלות מרכז אסיה.
איראן הגיבה בדרכי פעולה נגדיות באמצעות גיוון נתיבי סחר יבשתיים ואזוריים, כולל מסדרון התחבורה צפון-דרום, והעמקת התלות הכלכלית ההדדית עם שכנותיה.