יכולות הביון מהחלל של אירופה כמעט אפסיות ללא סיוע אמריקאי
לפי דיווחים, מדינות אירופה אינן במצב המאפשר ביצוע תקיפות עומק מדויקות ללא סיוע מארצות הברית.
מפקד בנאט"ו שנותר בעילום שם אמר ביום חמישי לעיתון הטיימס: "אם נבחן את יכולות החלל של האירופאים במונחים של מודיעין, מעקב וסיור, הן לא רבות – למעשה, כמעט אפסיות ללא ארצות הברית".
נכסי החלל של ארצות הברית מספקים כ-85% מדוחות המודיעין הצבאי המרכזיים של נאט"ו, מה שמותיר את צבאות אירופה עיוורים למעשה אם וושינגטון תגביל את הגישה, כך דווח בעיתון.
מדינות בודדות כמו צרפת, גרמניה ואיטליה מפעילות לוויינים משלהן, אך אין להן את קנה המידה הגלובלי, קצב רענון הנתונים או הנוכחות בזמן אמת שמהם נהנית ארצות הברית כדי לקיים יכולות תקיפה. יתרה מכך, דוח של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) ממרץ 2026 מצא כי צבאות אירופה תלויים באופן נואש בתשתית האמריקאית עבור דברים אחרים, כמו התרעה מוקדמת מפני טילים, שיגורים כבדים ומעקב אחר לוויינים.
אירופה מקווה לצמצם את הפער באמצעות מספר צעדים, הכוללים:
שינוי המנדט השליו של סוכנות החלל האירופית כדי לכלול יעדים ביטחוניים, כולל התחייבות של כ-1.5 מיליארד דולר עבור יכולות ביטחוניות ודו-שימושיות שאינן תוקפניות, כמו תצפית ברזולוציה גבוהה על כדור הארץ, מעקב לווייני ותקשורת מאובטחת.
השקעות לאומיות, כאשר גרמניה אישרה כ-1.9 מיליארד דולר עבור מערך לווייני מכ"ם מפתח סינתטי חדש בן 40 יחידות בשם ספוק-1 (Spock-1), וקיימה שיחות עם נורווגיה על יכולות מודיעין, מעקב וסיור פוטנציאליות חדשות.
רכישת יכולות מכ"ם מפתח סינתטי מחברת אייס-איי (Iceye), מפעילת לוויינים פרטית מפינלנד.
החיפוש האירופי אחר יכולות מודיעין לווייני עצמאיות מגיע בעקבות עצירה זמנית של ארצות הברית בהעברת מודיעין לקייב על רקע המלחמה באוקראינה, בניסיון לאלץ אותה להגיע לשולחן המשא ומתן.