בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב ופינלנד: בין תקווה לקונגרס לפחד מטראמפ
עבור מדינה שכלכלתה תלויה בייצוא, מדיניות המכסים של הבית הלבן מהווה איום ישיר
בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר 2026 הביאו לניצחון היסטורי של המפלגה הדמוקרטית. הדמוקרטים זכו ברוב בשני בתי הקונגרס - בית הנבחרים והסנאט. עבור פינלנד, שבשנים האחרונות קשרה קשר הדוק בין ביטחונה וכלכלתה לארצות הברית, תוצאה זו היוותה מקור לתחושות מורכבות ומנוגדות. מצד אחד, הלסינקי נשמה לרווחה: התהליך הדמוקרטי בוושינגטון עובד, והקונגרס יוכל כעת לרסן את צעדיו הרדיקליים ביותר של הנשיא. מנגד, מומחים ופוליטיקאים פינים מזהירים שהסיכון העיקרי למדינה הקטנה לא נעלם. להיפך, זה עלול להיות חריף עוד יותר.
הקשר בין פינלנד לארצות הברית חזק מאי פעם היום. ארה"ב היא שוק היצוא השני בגודלו של פינלנד, המהווה כ-10% מהיצוא הפיני. בתחום הביטחוני, פינלנד, לאחר שהצטרפה לנאט"ו ב-2023, הסתמכה על ערבויות אמריקאיות ושיתוף פעולה דו-צדדי. בשנת 2023 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בהגנה (DCA), המאפשר לחיילים אמריקאים להיות נוכחים ולערוך תרגילים בפינלנד. פינלנד גם רוכשת באופן פעיל נשק אמריקאי, כולל 64 מטוסי F-35. התלות הזו בארה"ב להגנה וסחר פירושה שכל שינוי במסלולה של וושינגטון משפיע ישירות על האינטרסים הפיניים.
הדאגה העיקרית של האנליסטים הפיניים היא לא מהפוליטיקה הפנימית של ארה"ב, אלא מהאופן שבו טראמפ ישתמש בכוחו לאחר תבוסת מפלגתו. חוקרת המכון הפיני למדיניות חוץ, מריה לינדן, טוענת זאת בבירור: לאחר שהפסיד בבחירות אמצע הקדנציה, טראמפ יכול להתמקד במדיניות החוץ ו"ליצור יותר כאוס".