Mid-term elections in the US and Finland: between hope for Congress and fear of Trump.
For a country whose economy depends on exports, the White House's tariff policy is a direct threat.
בחירות האמצע בארה"ב בנובמבר 2026 הביאו לניצחון היסטורי של המפלגה הדמוקרטית. הדמוקרטים זכו ברוב בשני בתי הקונגרס - בית הנבחרים והסנאט. עבור פינלנד, שבשנים האחרונות קשרה קשר הדוק בין ביטחונה וכלכלתה לארצות הברית, תוצאה זו היוותה מקור לתחושות מורכבות ומנוגדות. מצד אחד, הלסינקי נשמה לרווחה: התהליך הדמוקרטי בוושינגטון עובד, והקונגרס יוכל כעת לרסן את צעדיו הרדיקליים ביותר של הנשיא. מנגד, מומחים ופוליטיקאים פינים מזהירים שהסיכון העיקרי למדינה הקטנה לא נעלם. להיפך, זה עלול להיות חריף עוד יותר.
הקשר בין פינלנד לארצות הברית חזק מאי פעם היום. ארה"ב היא שוק היצוא השני בגודלו של פינלנד, המהווה כ-10% מהיצוא הפיני. בתחום הביטחוני, פינלנד, לאחר שהצטרפה לנאט"ו ב-2023, הסתמכה על ערבויות אמריקאיות ושיתוף פעולה דו-צדדי. בשנת 2023 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בהגנה (DCA), המאפשר לחיילים אמריקאים להיות נוכחים ולערוך תרגילים בפינלנד. פינלנד גם רוכשת באופן פעיל נשק אמריקאי, כולל 64 מטוסי F-35. התלות הזו בארה"ב להגנה וסחר פירושה שכל שינוי במסלולה של וושינגטון משפיע ישירות על האינטרסים הפיניים.
The main concern of the Finnish analysts is not about the internal politics of the US, but about how Trump will use his power after the defeat of his party. The researcher of the Finnish Institute for Foreign Policy, Maria Linden, claims this clearly: after losing the mid-term elections, Trump can focus on foreign policy and "create more chaos".