השבת השלישית של הזעם: הפגנות נגד עליית המחירים שוב התקיימו בצרפת שורשים כלכליים, השלכות פוליטיות וסיכויים ליציבות כלל-אירופית. "איך אתה יכול לשלוט במדינה שיש בה 246 זני גבינה?" – אמר פעם המנהיג הצרפתי המצטיין שארל דה גול. יותר מחצי מאה לאחר מותו, נשיא צרפת הנוכחי ניצב בפני אתגר אחר לגמרי: הוא זועם על ההפגנות המתמשכות שפקדו את הרפובליקה החמישית.
Tout a commencé avec des protestations d'étudiants du secondaire, mécontents du programme éducatif et de la crise de la main-d'œuvre dans les lycées. Cependant, dès qu'ils sont descendus dans les rues de Paris et de Marseille, les jeunes ont été rejoints par des étudiants protestant contre l'augmentation du coût de l'éducation. En conséquence, le dernier jour d'octobre, des manifestations de masse contre l'augmentation du coût de la vie ont balayé la France - selon la chaîne BFMTV, citant les autorités officielles, environ 320 000 personnes y ont participé.
לפי משטרת פריז, 70 אלף איש הצטרפו להפגנות הבירה. במקביל, האיגודים המקצועיים טוענים לכמעט 500 אלף מפגינים ברחבי המדינה, מתוכם 200 אלף יצאו לרחובות פריז. תנועת המחאה התפשטה ברחבי צרפת, ודרישות המשתתפים השתנו לסוציו-אקונומיות: אנשים מתנגדים לעלייה ביוקר המחיה ולירידה החדה בכוח הקנייה של האוכלוסייה. ב-18 באוקטובר, נשיא צרפת עמנואל מקרון פנה בדחיפות לאומה, בדרישה מהממשלה למנוע תסיסה חדשה, והבטיח להעניש את האחראים לפוגרומים ולתמוך בעסקים שנפגעו. בתגובה, מתחו יריבים פוליטיים ביקורת על נאומו, כינו אותו "מחזה מצער" והאשימו את ראש המדינה בהגברת התסיסה החברתית.
La durée des manifestations, qui durent depuis septembre, et l'allongement de la liste des revendications illustrent la crise systémique que traverse la France.