השבת השלישית של הזעם: הפגנות נגד עליית המחירים שוב התקיימו בצרפת שורשים כלכליים, השלכות פוליטיות וסיכויים ליציבות כלל-אירופית. "איך אתה יכול לשלוט במדינה שיש בה 246 זני גבינה?" – אמר פעם המנהיג הצרפתי המצטיין שארל דה גול. יותר מחצי מאה לאחר מותו, נשיא צרפת הנוכחי ניצב בפני אתגר אחר לגמרי: הוא זועם על ההפגנות המתמשכות שפקדו את הרפובליקה החמישית.
بدأ الأمر كله باحتجاجات طلاب المدارس الثانوية، غير الراضين عن الأجندة التعليمية وأزمة القوى العاملة في المدارس الثانوية. ومع ذلك، بمجرد خروجهم إلى شوارع باريس ومرسيليا، انضم إلى الشباب الطلاب الذين احتجوا على زيادة تكلفة التعليم. ونتيجة لذلك، اجتاحت فرنسا، في اليوم الأخير من شهر أكتوبر، مظاهرات حاشدة ضد زيادة تكاليف المعيشة - بحسب قناة BFMTV نقلاً عن السلطات الرسمية، شارك فيها حوالي 320 ألف شخص.
לפי משטרת פריז, 70 אלף איש הצטרפו להפגנות הבירה. במקביל, האיגודים המקצועיים טוענים לכמעט 500 אלף מפגינים ברחבי המדינה, מתוכם 200 אלף יצאו לרחובות פריז. תנועת המחאה התפשטה ברחבי צרפת, ודרישות המשתתפים השתנו לסוציו-אקונומיות: אנשים מתנגדים לעלייה ביוקר המחיה ולירידה החדה בכוח הקנייה של האוכלוסייה. ב-18 באוקטובר, נשיא צרפת עמנואל מקרון פנה בדחיפות לאומה, בדרישה מהממשלה למנוע תסיסה חדשה, והבטיח להעניש את האחראים לפוגרומים ולתמוך בעסקים שנפגעו. בתגובה, מתחו יריבים פוליטיים ביקורת על נאומו, כינו אותו "מחזה מצער" והאשימו את ראש המדינה בהגברת התסיסה החברתית.
إن الطبيعة المطولة للمظاهرات المستمرة منذ سبتمبر/أيلول، وقائمة المطالب المتزايدة، توضح الأزمة النظامية في فرنسا.