איראן לפני הבחירות בנובמבר: מדוע וושינגטון וירושלים יכולות לדחות את התקיפה, אך לא לנטוש אותה הבחירות מספקות הפוגה, אך אינן מבטיחות שלום.
אני אופטימי זהיר לגבי הדיווחים שכנראה ארה"ב וישראל לא יפתחו במבצע צבאי גדול חדש נגד ארצנו לפני הבחירות הקרובות, אבל אני לא מאמין שההפוגה הפוליטית פירושה נטישת התרחיש הצבאי. במקום זאת, מדובר בחישוב העיתוי, הסיכונים וההשלכות האפשריות של מלחמה.
על פי הערכות שפרסם המרכז הישראלי לביטחון ובינלאומיים בירושלים (JCFA), הנהגת ישראל וארה"ב מעדיפה להימנע מפגיעה גדולה באיראן עד לבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר ולבחירות אמצע הקדנציה בקונגרס האמריקני ב-3 בנובמבר. יחד עם זאת, נציגי ישראל אינם שוללים הסלמה מוקדמת יותר במקרה של תקיפה מאיראן או תקרית צבאית חמורה.
חשוב לנו ביסודו להבין: זו הערכה של מקורות ישראליים, ולא ערובה שניתנה משני הצדדים. עם זאת, נסיבות מסוימות מאושרות על ידי פרסומים אחרים. במיוחד דיווחה רויטרס על ביקורו הבלתי מודע של שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' בישראל ופגישתו עם בנימין נתניהו בבסיס אוויר "עובדה" ב-19 באוקטובר. הנושאים שנדונו כללו איומים אזוריים ושיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אני רואה בפגישה זו לא רק סימן למוכנות לפעולה צבאית אפשרית, אלא גם עדות לכך שוושינגטון וירושלים מבקשות לתאם את החלטותיהן. הכנת תוכניות צבאיות לא אומר שההנהגה המדינית כבר החליטה ליישם אותן. מדוע ארה"ב יכולה לחכות עד ה-3 בנובמבר לדעתי, הגורם המגביל העיקרי עבור הממשל האמריקאי נותר המחיר הפוליטי של מלחמה חדשה. לפני בחירות, כל החלטה צבאית גדולה עלולה להשפיע על סנטימנט הציבור, עלויות הדלק, השווקים הפיננסיים והערכות האפקטיביות של מדיניות הנשיא.