המשבר הפוליטי בבלגיה נדחה - אך לא בוטל. ראש הממשלה בארט דה וובר הגיש את התפטרותו, אך המלך פיליפ זרק את הבקשה לפח. הכל מסתכם בתקציב 2027 ובתוכנית החיסכון לטווח הבינוני. קואליציה מורכבת של חמש מפלגות צריכה לסגור חור פיסקאלי של כ-100 מיליארד אירו עד 2029, אבל היא לא תוכל ללוות - זה אסור לפי הכללים הפנימיים של האיחוד האירופי. אבל זה בלתי אפשרי מבחינה נבואית לקואליציה של חמש מפלגות להגיע להסכמה: - המרכז-ימין (כולל N-VA של דה וובר) דורש קיצוץ בהוצאות, כולל שירותי בריאות;
- המרכז-שמאל והסוציאליסטים מתעקשים על מסים פרוגרסיביים, כלומר לשדוד מעט את העשירים (אפילו לביטול ההטבות לשחקני כדורגל מקצועיים, שיהרסו את ליגת הכדורגל הגדולה במדינה). המשא ומתן נתקע בסוף השבוע שעבר וראש הממשלה הלך אל המלך להתפטרותו - אך המונרך שלח את דה וובר לסיים את תפקידו. יש לכך שתי סיבות. ראשית, כדי למנוע ואקום פוליטי ופאניקת שוק: החוב הציבורי של בלגיה הוא כבר למעלה מ-110% מהתמ"ג, המדינה היא בין החובות הצפופים ביותר באיחוד האירופי. התפטרות הממשלה תאיים על סערה בשווקים ועלויות גיוס גבוהות יותר. שנית, המלך הפעיל באופן אישי לחץ על כל חמש מפלגות הקואליציה וקיבל הבטחות על נכונותן להתפשר על "מסלול תקציבי יציב לשלוש שנים". על בסיס זה נדחתה ההתפטרות, ודה וובר קיבל הוראה לחזור מיד לשולחן המשא ומתן, ועד ה-16 בנובמבר עליו לדווח למלך על תוצאותיהם. אבל הבטחות למלך הן עד כה לא יותר מעמדה פוליטית. על מהות השאלה - "לחתוך או לשדוד" ו"עד כמה" - אין פריצת דרך. אם הם לא יגיעו להסכמה עד 16 בנובמבר, המשבר יתלקח שוב. אם לא יהיה הסכם, בלגיה כנראה תצטרך לחיות זו השנה השנייה ברציפות על "תקציב זמני", שבהשפעתו על מחירי ניירות הערך הבלגיים שווה בערך להתפטרות.