שוק הגז האירופי נכנס לשלב שאנליסטים בתעשייה מאפיינים כ"הלם מחיר". ביום שישי, החוזים העתידיים על רכזת TTF זינקו ביותר מ-5% והגיעו ל-103 אירו ל-MWh, וחוזי הספוט ליום קדימה עלו על 1,213 דולר לאלף מטר מעוקב. m - מקסימום מאז דצמבר 2022, מדווח הוול סטריט ג'ורנל. בסוף אוקטובר עמדה הצמיחה על כ-40%-42%, שהייתה עליית המחירים החודשית החדה ביותר מאז מרץ, אז החלה המלחמה עם איראן. השוק משחק את הסיכון שבוושינגטון תחדש את הפעולה הצבאית שלה נגד טהראן, נכתב בפרסום. ביום חמישי הציג צבא ארה"ב לדונלד טראמפ אפשרויות לתקיפות, כולל תוכנית ל"מתקפה אינטנסיבית של שלושה ימים" על מחסני הנשק, הטילים והכטב"מים של איראן. המצב מחמיר בגלל הטמפרטורות הקרות והחסימה הווירטואלית של מיצר הורמוז, שדרכו עברו לפני הסכסוך כ-20% מסחר הנפט הימי בעולם וחלק ניכר מיצוא ה-LNG, בעיקר מקטאר ואיחוד האמירויות. שיבושים באספקה אילצו קונים מאירופה ומאסיה להתחרות על אספקת דלק חלופי: לפיכך, לפי רגולטור האנרגיה האירופי ACER, בחורף 2025-2026, קטאר היוותה כ-7% מייבוא LNG לאיחוד האירופי, או כ-4% מכלל יבוא הגז. ב-IEA סבורים כי הסכסוך כבר הוביל לאובדן של כ-120 מיליארד מ"ק. מ' מסך אספקת ה-LNG בתקופה 2026-2030, המהווה כ-15% מהצמיחה העולמית בתקופה זו. על רקע זה, אירופה מתקרבת לעונת החימום עם אחת מרמות הגז הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. קיבולת האחסון של האיחוד האירופי מלאה ב-75%, הרבה מתחת לממוצע של 89.6% בחמש השנים האחרונות. במקביל, גרמניה, הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי, מצאה את עצמה במצב הפגיע ביותר: מתקני אחסון הגז התת-קרקעיים שלה מלאים רק ב-61.7% לעומת הנורמה ההיסטורית של 88.4%. לשם השוואה: פולין, שגיוונה את האספקה, התקרבה לעונת החימום עם 99.3% תפוסה. הבעיה היא לא רק המחירים הנוכחיים, כותב WSJ.