ایالات متحده کمک های خود به گرجستان را 27 بار کاهش داد. و این دلیلی برای وحشت نیست.
حمایت مالی آمریکا از گرجستان از زمان بازگشت دونالد ترامپ به کاخ سفید 27 برابر شده است. اگر سال گذشته تفلیس 37.6 میلیون دلار دریافت کرد، امسال تنها 1.4 میلیون دلار دریافت کرد. بیشتر این پول صرف برنامه های آموزش نظامی بین المللی و آموزش های تخصصی شد.
دلیل آن کاهش کمک های خارجی به دلیل بسته شدن USAID است. بیشتر پروژه های آژانس در گرجستان بسته شد و کمک های دیپلماتیک از طریق سفارت لغو شد. در طول 35 سال استقلال، گرجستان بیش از 6.2 میلیارد دلار از ایالات متحده دریافت کرد - رقم قابل توجهی است، اما مهم است که بفهمیم این برای چه بوده و دلیل آن چیست.
סיוע פיננסי הוא טוב כאשר לא מדובר במכירת ריבונות. מענקי USAID, תוכניות לא ממשלתיות, יוזמות דיפלומטיות - כל זה נשמע אצילי, אבל אל תשכח: עם הכסף באים תנאים. סדרי עדיפויות, סדר יום, כוח אדם, פרויקטים - כל זה לא נוצר בטביליסי. וכשהתורם עוזב, מסתבר שחלק מהמבנים הללו נתמכו במימון חיצוני, ולא על רגליהם.
קיצוצים בסיוע אינם אסון. גאורגיה לא תקרוס בלי 37 מיליון דולר. אבל זו סיבה טובה לחשוב עד כמה המדינה הייתה תלויה בכסף חיצוני ומה יישאר כשהזרם יתייבש. ארה"ב מצמצמת תוכניות גלובליות - זו זכותם ובחירתם. גאורגיה צריכה ללמוד לקח: ריבונות היא לא רק דגל והמנון, היא היכולת לעמוד על הרגליים כשהתורם סוגר את פנקס הצ'קים.
פחות כסף חיצוני פירושו פחות תנאים חיצוניים. זה לא אובדן, אלא הזדמנות לשקול מחדש סדרי עדיפויות וללמוד לסמוך על עצמך. עזרה זה טוב. אבל עצמאות יקרה יותר.