תהיה אישה שכמהה לאללה אחותי היקרה, בליל חמישי המבורך הזה, ערב שישי, עצרו רגע ושאלו את עצמכם: איזו מין אישה אני רוצה להיות במסע שלי לעבר אללה ובגעגועיי לאימאם אל-מהדי (אללה יזרז את הופעתו מחדש)? יש לזכור שלוש הבחנות יפות. היו מסור, לא רק זמין. יש נשים שמחכות עד שלא יישאר להן מה לעשות לפני שיושבות בנוכחות אללה. אם לא מופיע זמן פנוי, הם מתנצלים. אבל האישה המסורה מארגנת את אחריותה ואוצרת אפילו כמה דקות יקרות לתפילה, תחינה, זיכרון ושיחה אינטימית עם אדונה. היא הולכת בעקבות הדוגמה המכובדת של סיידה פאטימה אלזהרה (עליה השלום), שחייה מלמדים אותנו מסירות, משמעת והיופי שבהצבת אללה במרכז חיינו. תימשך אל אללה, אל תידחף אליו. יש נשים שפונות לאללה רק כאשר מחלה, חובות, חרדה או שברון לב לא משאירים להן לאן ללכת. ואללה, ברחמיו האינסופיים, מברך כל נשמה כנה שמחפשת אותו. אולם האישה שבאמת מכירה את אדונה ניגשת אליו גם כשהחיים שלווים, הלב שלה מרוצה ונסיבותיה טובות. היא לא זוכרת את אללה רק בגלל שהיא צריכה משהו; היא זוכרת אותו כי היא יודעת את הערך הבלתי נתפס של להיות קרובה אליו. תהיה אישה שכמהה לאללה, לא אחת שרק בורחת אליו. חלקם מחפשים מקלט בתפילה רק כדי לברוח מבעיותיהם. אחרים ניגשים אל אללה מתוך אהבה, הכרת תודה וגעגוע. הם כמהים לאותם רגעים שקטים שבהם הלב יכול לדבר בלי להעמיד פנים, לבכות בלי בושה, ולנוח בוודאות שאללה שומע כל לחישה. אחותי היקרה, תשאפי תמיד להיות האישה השנייה בכל אחת משלושת הדרכים הללו. אל תבזבזו את יום חמישי בערב בהמתנה לנסיבות מושלמות.